מהפכת החלל החדש: מחקר ותעשייה במאה ה-21

מהפכת החלל החדשמרצה: פרופ’ חיים סוכובסקי

רביעי, 04.01.2023, אולם לב, בניין שנקר-פיסיקה

תקציר ההרצאה

בעשור האחרון אנו עדים למהפכה בתחום החלל – תחום שנקרא כיום ה”חלל החדש” (NewSpace).
בניגוד למחקר ותעשיית החלל הישן, אשר נשלטו על ידי מדינות וחברות גדולות, כגון NASA, DLR, ESA,ו-IAI, בשנים האחרונות החלה להתפתח תעשייה פרטית מגוונת עם תחרות מוגברת במקביל למחקר אקדמי עצמאי מבוסס לוויינים זעירים זולים (cubeSATs). ירידת עלויות השיגור והפיתוח, הקטינה את חסם הכניסה של חברות קטנות, סטרטאפים ואוניברסיטאות מחקר להיכנס לתחום חקר ופיתוח החלל, ובעצם לכך שמגזר החלל התעשייתי הצבאי המבוסס אינו עוד השחקן היחיד. הכניסה של השחקנים החדשים אפשרה צמיחה ויותר חברות, יחידים ואוניברסיטאות החלו לפתח מוצרים וטכנולוגיית חלל או להשתמש בחלל בדרכים לא מסורתיות ולמסחור חסר תקדים. במקביל, בעשור האחרון, יכולות הנדסיות בתחומים רבים הגיעו לבשלות וביניהן מזעור טכנולוגיות, יכולות תקשורת רשת, וכן יכולות חישה הדמאה אופטית ואלקטרומגנטית פורצות דרך. כל אלה מצאו עצמן חלק מבסיס טכנולוגיית רחב של תעשיית החלל החדש המתפתח.

בהרצאה זו, פרופ’ חיים סוכובסקי יספר לכם על תחום החלל החדש, על ההתפתחויות שהתרחשו בעשור האחרון, על חברות ומיזמים מחקריים וכן על האפשרויות הרבות הטמונות כיום בחקר ופיתוח החלל החדש וביזמות חלל. כחלק מההרצאה, יסקור מספר חברות ישראליות הלוקחות חלק במהפכה וישתף אתכם בפעילות המבוצעת באוניברסיטת תל אביב.

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה לה

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה להמרצה: פרופ׳ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.5.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

השאלה אם קיימים חיים מחוץ לכ״א מעסיקה אנשי מדע מאות בשנים. מים הם מרכיב הכרחי לקיום חיים ולכן הדרך לגלות חיים היא לחפש מים או סימנים לנוכחותם. נתמקד באופן בו נוצרו גופים עתירי מים במערכת השמש ובדרך בה הגיעו מים לכ״א ולשאר כוכבי הלכת. מחקר בסוגיות אלה נעזר במשימות חלל; נתאר תגליות  – בחלקן מפתיעות – של הנועזות שבהן: חלליות שהנחיתו רובוטים על מאדים, חללית שנכנסה למסלול סביב כוכב שביט, או חללית שהרחיקה לכת מעבר למרחב תנועתן של הפלנטות במערכת השמש. כך התגלו על פני הקרקע של מאדים סימנים המעידים על קיום מים בעבר הרחוק, ובירחים קפואים רחוקים התגלו התפרצויות מים מתוך משטחי קרח, המעידים על קיום אוקיינוסים תת-קרקעיים, ועוד. לאחרונה התגלו אלפי כוכבי לכת סביב שמשות אחרות, ביניהם גם כאלה הנמצאים באזור תומך בחיים – אזור בו מים קיימים במצב נוזלי. נדון בהסברים לתגליות אלה עם המבט לעתיד, וננסה להסיק, האם אנחנו לבד?…

ג׳יימס ווב: הטלסקופ שיראה הכי עמוק אל היקום

מרצה: ד״ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.12.2021, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר 25 שנה וכ-10 מיליארד דולר, טלסקופ ג׳יימס ווב, טלסקופ החלל הגדול ביותר שאי פעם נבנה, סופסוף מוכן לשיגור. הוא יאפשר לנו לראות את הגלקסיות הראשונות ביקום, את תהליך ההווצרות של כוכבים וכוכבי לכת, והוא עשוי להיות הטלסקופ שיגלה לראשונה סימני חיים על כוכבי לכת אחרים. אבל לפני שזה יקרה, הוא צריך לשרוד את תהליך השיגור, את הפתיחה המורכבת, ואת ההגעה לנקודת התצפית שלו במרחק של מליון וחצי ק״מ מכדוה״א, ללא אף תקלה. הצטרפו אלינו לשמוע על הטלסקופ הייחודי הזה, המדע שהוא יאפשר, והאתגרים שעומדים בפניו עם שיגורו.

בריאות האדם בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדים

בריאות האדם בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדיםמרצה: מר אילן מנוליס

מכון ויצמן למדע

רביעי, 6.3.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אז למה מאדים? (עם סימן שאלה)

שוב ושוב עולה בכלי התקשורת ובמדיה החברתית נושא הטיסה המאוישת למאדים כאפשרות סבירה. בהרצאה זו נסקור את המיזמים שעלו (ונפלו) במהלך השנים של קיום המין האנושי במקומות שונים. נבחן את הקשיים הניצבים בפני טיסה מאוישת למאדים, הן מן ההיבט הטכנולוגי והן מן ההיבט הכלכלי וננסה להסביר מדוע הטיסה המאוישת למאדים, בהינתן הטכנולוגיה העכשווית, הנה רחוקה, רחוקה מאוד – עד בלתי אפשרית. בסוף ההרצאה נצפה במספר סרטונים המתארים את קשיי החיים בחלל.

מנחיתים את החללית הישראלית הראשונה על הירח

מנחיתים את החללית הישראלית הראשונה על הירח

מרצה: מר יואב לנדסמן

SpaceIL

רביעי, 12.12.2018, 19:00, אולם לב

 

תקציר ההרצאה

בתחילת 2019 תשוגר החללית של עמותת SpaceIL, שמשימתה לנחות על הירח. משימה זו, שתהיה הראשונה מסוגה בעולם לארגון פרטי, מסמלת את הקידמה והיכולת המדעית והטכנולוגית של ישראל. מטרתה הנוספת של SpaceIL היא חינוך למדע וטכנולוגיה, והעמותה ממנפת את משימתה ההנדסית להשראה חינוכית עבור ילדים ונוער בארץ. בהרצאה תשמעו על אתגרי הפיתוח שאיתם התמודד צוות ההנדסה במהלך הפרויקט, ועל ההכנות לשיגור ולמשימה עצמה.

כוכבי שביט לפני, בזמן, ואחרי משימת החלל רוזטה

כוכבי שביט לפני, בזמן, ואחרי משימת החלל רוזטה

מרצה: פרופ’ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.1.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

כוכבי שביט נחשבים לאבני הבניין של כוכבי הלכת. השאלה המרכזית בחקר השביטים היא האם שמרו על המבנה ההתחלתי שלהם. אם כן, ניתן ללמוד מהם על היווצרות מערכת השמש ואולי גם על ראשית החיים. פיענוח סודות כוכבי השביט הוטל על החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית, אשר שוגרה לחלל בראשית שנת 2004 וסיימה את משימתה לפני חודשים ספורים. ההרצאה תוקדש לסקירת המשימה, לממצאיה המרשימים, ולתובנות שנבעו ממנה.

Project Starshot

Project Starshot: מסע אל הכוכבים בימי חיינו

מסע אל הכוכבים בימי חיינו

מרצה: פרופ’ אברהם לייב

ראש המחלקה לאסטרונומיה, אוניברסיטת הרווארד

יושב ראש הועדה המייעצת בפרויקט Starshot Breakthrough

רביעי, 28.12.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב הקרוב ביותר לשמש, במרחק של 4.24 שנות אור בלבד, הוא פרוקסימה קנטאורי. מוקדם יותר השנה התגלה כוכב לכת הסובב אותו, בעל מסה דומה לזו של כדור הארץ, השוכן באזור בר החיים של הכוכב, אזור בו יכולים להימצא מים נוזליים. האם ניתן לשגר מצלמה שתעבור על פני כוכב הלכת ותוכל לגלות אם יש עליו חיים? סטארשוט (Starshot) הוא פרויקט חדש שמטרתו לפתח טכנולוגיה לשיגור חללית שתנוע בחמישית ממהירות האור, וכך תוכל להגיע לפרוקסימה בימי חיינו. הטכנולוגיה מבוססת על לייזר רב עוצמה (כ-100 ג’יגה-וואט) שידחוף מפרש קל (שמסתו כגרם) המחובר לשבב המכיל מצלמה, אמצעי תקשורת ומכשור ניווט.

הסְפָר האחרון: מסע החללית ניו-הורייזנס אל פלוטו ועולמות הקרח

הסְפָר האחרון: מסע החללית ניו-הורייזנס אל פלוטו ועולמות הקרח

מרצה: ד”ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 29.7.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר תשע וחצי שנות מסע חלפה החללית New Horizons בסמוך לכוכב הלכת הננסי פלוטו וכעת היא שולחת לנו תמונות ונתונים – והם מותירים אותנו פעורי פה. בהרצאה נסקור את סיפור הגילוי של פלוטו, את מה שידענו עליו בטרם המשימה, ובעיקר נתרכז בשלל התגליות החדשות מעולם קפוא ומרוחק זה.

נגענו באסטרואיד ודילגנו על שביט, ומה הלאה?

נגענו באסטרואיד ודילגנו על שביט, ומה הלאה?

משימות ורעיונות מטורפים (מדי?) בחקר הגופים הקטנים ב­­­­מערכת השמש

מרצה: ד”ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 10.12.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הצלחתה של משימת רוזטה מציינת את סיומם של שלושה עשורים שבהם חלליות לא-מאוישות ביקרו לראשונה באסטרואידים ושביטים, נחתו עליהם והביאו דגימות בודדות לכדור הארץ. משימות העתיד מתוכננות ונבנות כבר כעת, והאתגר גדול הרבה יותר: הבאת החומר הקדום ממנו נוצרה מערכת השמש למחקר בכדור הארץ, “חטיפת” אסטרואידים ושינועם בחלל, “הנחתת” אסטרונאוטים על גופים קטנים עם כבידה מינימלית ואפילו כריית מחצבים לצרכים כלכליים. בהרצאה נסקור בקצרה את משימות העבר, נבחן בקפידה את משימות העתיד, ונפרט את המניעים המדעיים, ההנדסיים והכלכליים העומדים מאחוריהן, גלויים ונסתרים כאחד.

מהו שביט?

מרצה: פרופ’ מוריס פודולק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 21.5.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במהלך ההיסטוריה נחשבו שביטים לעצמים מסתוריים. בהרצאה נסקור את הסיבות מדוע לאסטרונומים העתיקים היה כה קשה להבין אותם ונראה כיצד אנחנו מבינים אותם בעת המודרנית. בנוסף נבחן מדוע כיום יש עניין מיוחד בשביטים ונדון במשימת “רוזטה”, אשר מתקרבת בימים אלה לשביט ‪.‬67P/צ’וריומוב-גרסימנקו.