מרצה: ד”ר נעמה חלקון
רביעי, 21.06.2023, 19:00, אולם דאך, שנקר כימיה, אוניברסיטת תל אביב (הוראות הגעה)
תקציר ההרצאה
למעלה מ-97% מכל הכוכבים, כולל השמש שלנו, יסיימו את חייהם כננסים לבנים: כוכבים קטנים ודחוסים, המתקררים באטיות במשך מיליארדי שנים. מאחר שלרוב הכוכבים דמויי-השמש יש כוכבי-לכת המקיפים אותם, תצפיות בננסים לבנים יכולות ללמד אותנו על גורלן של מערכות פלנטריות. עד לאחרונה התמקד החיפוש של כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש בכוכבים דמויי-שמש. בשנים האחרונות גילו תצפיות בננסים לבנים עדויות לשאריות ושרידים ממערכות פלנטריות קדומות, ואף כוכב-לכת דמוי-צדק במסלול קרוב לננס הלבן. כוכבי-לכת הנמצאים במסלול קרוב לננס לבן יכולים להישאר ב”אזור הישיב”, בו הטמפרטורה מתאימה לקיום מים נוזליים, במשך מיליארדי שנים – זמן מספיק להתפתחות חיים. כוכב-לכת המקיף את הננס הלבן במסלול החותך את קו הראיה שלנו אל הכוכב, יסתיר את הננס בעת שיחלוף על פניו, בדומה למתרחש בליקוי חמה. מאחר שננס לבן דומה בגודלו לכדור-הארץ, כוכב-לכת ארצי יכול לגרום לירידה משמעותית בכמות האור המגיעה אלינו מהננס בעת מעברו על-פני הכוכב. השינוי המשמעותי באור הננס בעת המעבר, יכול לאפשר מדידה ברורה יותר של ההרכב האטמוספרי של כוכב-הלכת, מה שעשוי להוביל לגילוי הראשון של חומרים שנוכחתם מעידה על קיום חיים, כמו חמצן מולקולרי, מחוץ למערכת השמש.
למערכות זוגיות של כוכבים הכוללות שני ננסים לבנים חשיבות למגוון רחב של שאלות אסטרופיזיקאיות, מהתפתחות כוכבים ועד ליצירת גלי כבידה. אחת מהשאלות עוסקת בגורמים להתפוצצות של ננסים לבנים בסופרנובה מסוג Ia, שהיא מקור חשוב ליסודות הכבדים בטבלה המחזורית, ואף משמשת אותנו למדידת מרחקים ביקום. לפי אחד התרחישים המובילים, סופרנובה כזאת מתרחשת כאשר שני ננסים לבנים מתמזגים אחד עם השני.
חקר ננסים לבנים וסביבתם הקרובה חשוב, אם כן, לפתרון מספר שאלות פתוחות. תצפיות בננסים לבנים יכולות לגלות נוכחות של בני-לויה כמו ננסים לבנים אחרים, שאריות ממערכות שמש קדומות, ואף כוכבי-לכת בהם יתכנו חיים. בהרצאה נראה מה ניתן ללמוד מתצפיות בננסים לבנים, וכיצד ניתן לעשות זאת.
