רפואה באפס כבידה

רפואה באפס כבידה הרצאה 26.11 שעה 19:00 באוניברסיטת תל אביב, בניין שנקר אולם לב

מרצה: ד״ר ערן שנקר

 

 

תקציר ההרצאה

המועדון האסטרונומי מזמין אתכם להרצאה מרתקת של ד”ר ערן שנקר – רופא החלל הישראלי!
בהרצאה יציג ד”ר שנקר את הניסויים והמחקרים הביולוגיים תוצרת ישראל ששוגרו לחלל, ביניהם גם אלה שנערכו במסגרת משימתו של האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה – הישראלי הראשון שהגיע לתחנת החלל הבין־לאומית. בנוסף, יסקר שנקר ניסויים ישראליים נוספים שבוצעו במשימות חלל אחרות.
הוא יסביר אילו שינויים עוברים על מערכות הגוף בתנאי מיקרו־כבידה, ולמה חשוב כל כך להבין כיצד כוח הכבידה משפיע על כולנו – גם כאן על פני כדור הארץ.

אסטרונומיה, בשביל מה זה טוב?

אסטרונומיה, בשביל מה זה טוב?

מרצה: פרופ׳ יאיר הרכבי

רביעי, 4.6.2025, 19:00, אולם לב, בניין שנקר, אוניברסיטת תל אביב

     

תקציר ההרצאה:

אנחנו חיים בעידן זהב של אסטרופיזיקה. טלסקופים חדשניים יחד עם יכולות חישוב וניתוח נתונים מהפכניות מאפשרים לנו לגלות יותר ויותר על היקום. אבל בשביל מה זה טוב? כל זה עולה כסף. לא עדיף להשקיע אותו במחקר שיקדם ישירות את האנושות? בהרצאה זו אציג מדוע חשוב להשקיע במדע מונחה סקרנות בכלל ובאסטרופיזיקה בפרט, תוך מתן דוגמאות קונקרטיות לתרומה של המחקר הזה לחיינו היום.
 

האם כדור הארץ יוצא דופן?

מרצה: פרופ׳ מריו ליביו

רביעי, 1.1.2025, 19:30, אולם לב, בניין שנקר, אוניברסיטת תל אביב

     

תקציר ההרצאה:

השאלות ״כיצד החלו החיים בכדור הארץ?״ ו״האם אנחנו לבד ביקום?״ הן ללא ספק שתיים מהשאלות המסקרנות במדע. בעוד שעד לאחרונה השאלות האלו נטו להידחק לתיבת ה״קשה מדי״, הנסיונות לענות עליהן נהפכו כעת לחזיתות דינמיות ותוססות במדע.
אתאר כיצד החיפוש אחר חיים קוסמיים עוקב אחר שני קווים מקבילים ובלתי תלויים של מחקר: מחקרים חדשניים במעבדה המנסים לקבוע האם חיים יכולים להיווצר מתוך כימיה בלבד, ומחקרים אסטרונומיים מתקדמים לחיפוש אחר חיים בכוכבי לכת וירחים שונים במערכת השמש שלנו וכאלו שסובבים סביב כוכבים אחרים. אני אבחן כיצד חוקרים, תוך שימוש בידע שנאסף בניסויים כימיים יצירתיים, מחקרים גאולוגיים, תצפיות אסטרונומיות מתקדמות וחוקרים בעלי תיאוריות מלאות דמיון הצליחו לתאר מסלול אפשרי וסביר שמוביל אותנו מהיווצרות כדור הארץ להופעת התאים הביולוגיים הראשוניים.

הקלטת ההרצאה:

SPCENTER: מסע לאינסוף ומעבר

דיזנגוף סנטר, תל אביב

שני, 11.11.24, החל מ-18:00, ההרצאות ברחבת הבוטיק, קומה 1-, התצפיות על הגג

התצפיות יתקיימו כתלות בתנאי מזג האוויר.

SPACENTER💫 – קישור להרשמה 

אירוע החלל שיקח אתכם לאינסוף ומעבר🪐🌌 

אנחנו מזמינים אתכם לחוויה יוצאת דופן בשיתוף הדיזנגוף סנטר בתל אביב!

מה מחכה לכם?

🔭 סדרת הרצאות קצרות בסגנון TED על עולמות רחוקים ותופעות ייחודיות בגלקסיות קרובות, והרצאה מרכזית של פרופ’ יאיר הרכבי

✨ תצפיות שמיים מקצועיות – עם טלסקופים גדולים במיוחד! נצפה בירח, בשבתאי ואפילו בצדק (תלוי במזג האוויר)

📅 יום שני, 11.11

⏱️ בשעה 18:00

📍ההרצאות ברחבת הבוטיק, קומה 1-, התצפיות על הגג

הכניסה חופשית בהרשמה מראש, לא דורש ידע מקדים!

 

בני-לויה ושאריות מסביב לננסים לבנים

הרצאה לקהל הרחב בני-לויה ושאריות מסביב לננסים לבנים ד"ר נעמה חלקון, מכון ויצמן למדע רביעי, 2023.06.21, 19:00, אולם דאך, אוניברסיטת תל אביב

מרצה: ד”ר נעמה חלקון

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.06.2023, 19:00, אולם דאך, שנקר כימיה, אוניברסיטת תל אביב (הוראות הגעה)

 

תקציר ההרצאה

למעלה מ-97% מכל הכוכבים, כולל השמש שלנו, יסיימו את חייהם כננסים לבנים: כוכבים קטנים ודחוסים, המתקררים באטיות במשך מיליארדי שנים. מאחר שלרוב הכוכבים דמויי-השמש יש כוכבי-לכת המקיפים אותם, תצפיות בננסים לבנים יכולות ללמד אותנו על גורלן של מערכות פלנטריות. עד לאחרונה התמקד החיפוש של כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש בכוכבים דמויי-שמש. בשנים האחרונות גילו תצפיות בננסים לבנים עדויות לשאריות ושרידים ממערכות פלנטריות קדומות, ואף כוכב-לכת דמוי-צדק במסלול קרוב לננס הלבן. כוכבי-לכת הנמצאים במסלול קרוב לננס לבן יכולים להישאר ב”אזור הישיב”, בו הטמפרטורה מתאימה לקיום מים נוזליים, במשך מיליארדי שנים – זמן מספיק להתפתחות חיים. כוכב-לכת המקיף את הננס הלבן במסלול החותך את קו הראיה שלנו אל הכוכב, יסתיר את הננס בעת שיחלוף על פניו, בדומה למתרחש בליקוי חמה. מאחר שננס לבן דומה בגודלו לכדור-הארץ, כוכב-לכת ארצי יכול לגרום לירידה משמעותית בכמות האור המגיעה אלינו מהננס בעת מעברו על-פני הכוכב. השינוי המשמעותי באור הננס בעת המעבר, יכול לאפשר מדידה ברורה יותר של ההרכב האטמוספרי של כוכב-הלכת, מה שעשוי להוביל לגילוי הראשון של חומרים שנוכחתם מעידה על קיום חיים, כמו חמצן מולקולרי, מחוץ למערכת השמש.

למערכות זוגיות של כוכבים הכוללות שני ננסים לבנים חשיבות למגוון רחב של שאלות אסטרופיזיקאיות, מהתפתחות כוכבים ועד ליצירת גלי כבידה. אחת מהשאלות עוסקת בגורמים להתפוצצות של ננסים לבנים בסופרנובה מסוג Ia, שהיא מקור חשוב ליסודות הכבדים בטבלה המחזורית, ואף משמשת אותנו למדידת מרחקים ביקום. לפי אחד התרחישים המובילים, סופרנובה כזאת מתרחשת כאשר שני ננסים לבנים מתמזגים אחד עם השני.

חקר ננסים לבנים וסביבתם הקרובה חשוב, אם כן, לפתרון מספר שאלות פתוחות. תצפיות בננסים לבנים יכולות לגלות נוכחות של בני-לויה כמו ננסים לבנים אחרים, שאריות ממערכות שמש קדומות, ואף כוכבי-לכת בהם יתכנו חיים. בהרצאה נראה מה ניתן ללמוד מתצפיות בננסים לבנים, וכיצד ניתן לעשות זאת.

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה לה

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה להמרצה: פרופ׳ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.5.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

השאלה אם קיימים חיים מחוץ לכ״א מעסיקה אנשי מדע מאות בשנים. מים הם מרכיב הכרחי לקיום חיים ולכן הדרך לגלות חיים היא לחפש מים או סימנים לנוכחותם. נתמקד באופן בו נוצרו גופים עתירי מים במערכת השמש ובדרך בה הגיעו מים לכ״א ולשאר כוכבי הלכת. מחקר בסוגיות אלה נעזר במשימות חלל; נתאר תגליות  – בחלקן מפתיעות – של הנועזות שבהן: חלליות שהנחיתו רובוטים על מאדים, חללית שנכנסה למסלול סביב כוכב שביט, או חללית שהרחיקה לכת מעבר למרחב תנועתן של הפלנטות במערכת השמש. כך התגלו על פני הקרקע של מאדים סימנים המעידים על קיום מים בעבר הרחוק, ובירחים קפואים רחוקים התגלו התפרצויות מים מתוך משטחי קרח, המעידים על קיום אוקיינוסים תת-קרקעיים, ועוד. לאחרונה התגלו אלפי כוכבי לכת סביב שמשות אחרות, ביניהם גם כאלה הנמצאים באזור תומך בחיים – אזור בו מים קיימים במצב נוזלי. נדון בהסברים לתגליות אלה עם המבט לעתיד, וננסה להסיק, האם אנחנו לבד?…

פלנטות מחוץ למערכת השמש וחיים חוץ-ארציים: עוד שיחת השכמה מקופרניקוס?

פלנטות מחוץ למערכת השמש וחיים חוץ-ארציים

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 06.04.2022, 19:00

תקציר ההרצאה


החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, והתוכניות להתחקות אחר סימני חיים על כוכבי לכת אלה, הם בין ההתפתחויות המרתקות ביותר במדע כיום.

אציג סקירה היסטורית קצרה של הנושא, מההתחלות הטרום-מדעיות שלו ועד לשטף האדיר של תוצאות המתקבלות בשנים האחרונות. אתאר מספר שיטות פשוטות אך מתוחכמות לגילוי ולחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים, והתוצאות המרתקות שהן הביאו. בהמשך אתאר את השלב הבא, אסטרוביולוגיה, החיפוש אחר סימני חיים מחוץ לכדור הארץ.

מוטיבציה מרכזית לכל החיפוש, מעבר לסקרנות הטבעית לגבי השאלה ‘האם אנו לבד’ היא האפשרות להבנה עמוקה של הופעת החיים על כדור הארץ. גם להעדרם של חיים על פלנטות אחרות בהן יש תנאים מתאימים לחיים תהיה משמעות עמוקה עבורנו ועבור מקומנו ביקום.

שלוש שאלות על היקום ועל חיים

שלוש שאלות על היקום ועל חייםמרצה: פרופ’ חגי נצר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.01.2020, 19:00, אולם לב

 

 

 

 

 

 

תקציר ההרצאה

השאלה האם יש חיים ליד כוכבים רחוקים, והאם הם תבוניים, אולי אפילו מתקדמים מאיתנו, מעסיקה כל אדם חושב. בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בחיפוש חיים ביקום שהובילה לפרס נובל לפני מספר חודשים.
אלא שאת התשובות לשאלות הגדולות – יותר מתחום הביולוגיה ופחות מן האסטרונומיה – עדיין לא מצאנו. ייתכן שעל מנת למצאן יהיה עלינו לצאת בעתיד למסע של חקר הגלקסיה שלנו.
ההרצאה תעסוק בשלוש שאלות גדולות מבין השאלות הרבות המוצגות בספר החדש. כולן משמעותיות לעתיד האדם הנבון על פני כדור הארץ ולכן גם לעתידם, או אולי לעברם, של יצורים תבוניים אחרים, אם ישנם כאלה.

ההרצאה בעקבות הוצאת הספר ״מפגשים בשביל החלב״ מאת חגי נצר ועמי בן בסט:
https://www.steimatzky.co.il/catalog/product/view/id/235152/s/mpgwim-bwbil-hhlb/category/546/

 

כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש

מרצה: פרופ’ צבי מזא”ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 27.3.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

ההרצאה תעסוק בכוכבי-לכת מסביב לשמשות אחרות שהתגלו בשנים האחרונות, על-אף שהאסטרונומים מחפשים אחריהם מאז ימיו של קופרניקוס. התגלו כיום למעלה מ-3000 כוכבי-לכת חדשים, שלחלקם תכונות מפתיעות השונות מאלו שאנו מוצאים במערכת השמש שלנו. תכונות אלו מחייבות את המדענים לחשיבה מחודשת של הגדרת כוכב-הלכת ושל תהליך היצירה של מערכת השמש. ההרצאה תסקור את דרכי הגילוי של כוכבי-הלכת החדשים ואת התכונות המפתיעות שלהם.

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

ברנרד כבר לא לבד: איך גילינו סופר-ארץ קפואה סביב הכוכב השכן

מרצה: ד”ר לב טל-אור

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 2.1.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הכוכב של ברנרד נמצא במרחק של שש שנות אור ממערכת השמש, ונחשב ל”שכן ממול” במונחים גלקטיים. רק מערכת כוכבים אחת, אלפא קנטאורי, קרובה אלינו יותר ממנו. בשנת 2018, אחרי שאלפי פלנטות זוהו סביב כוכבים רחוקים בהרבה, הצליח צוות חוקרים בינלאומי לזהות כוכב-לכת המקיף את הכוכב של ברנרד: פלנטה סלעית וקפואה, בעלת מסה גדולה פי שלושה לפחות מכדור-הארץ, המקיפה את הכוכב כל 233 יום.

מאז שהתגלה בשנת 1916 על-ידי האסטרונום האמריקני אדוארד ברנרד ככוכב המהיר ביותר על כיפת השמים, הכוכב של ברנרד נחקר לעומק. חיפוש כוכבי-לכת המקיפים אותו החל כבר באמצע המאה שעברה בשיטת האסטרומטריה: מדידה מדויקת של מיקום הכוכב על-פני כיפת השמים. בשנות ה-60 אף טען אסטרונום הולנדי בשם פיטר ואן דר קאמפ כי הצליח לגלות בעזרת שיטה זו כוכב-לכת המקיף את הכוכב השכן אחת ל-20 שנה בערך. לצערו, הטענה שלו התבררה בדיעבד כשגיאת מדידה.

בהרצאה אסקור בקצרה את השיטות השונות לגילוי כוכבי-לכת סביב הכוכבים הקרובים למערכת השמש. אספר איך גילינו השנה את כוכב-הלכת הראשון סביב כוכב ברנרד, למרות העדר הצלחה עד שנה זו. לבסוף, אנסה להעריך את ההשפעה של הגילוי על התפתחויות עתידיות בתחום חקר כוכבי-הלכת מחוץ למערכת השמש.