רפואה באפס כבידה

רפואה באפס כבידה הרצאה 26.11 שעה 19:00 באוניברסיטת תל אביב, בניין שנקר אולם לב

מרצה: ד״ר ערן שנקר

 

 

תקציר ההרצאה

המועדון האסטרונומי מזמין אתכם להרצאה מרתקת של ד”ר ערן שנקר – רופא החלל הישראלי!
בהרצאה יציג ד”ר שנקר את הניסויים והמחקרים הביולוגיים תוצרת ישראל ששוגרו לחלל, ביניהם גם אלה שנערכו במסגרת משימתו של האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה – הישראלי הראשון שהגיע לתחנת החלל הבין־לאומית. בנוסף, יסקר שנקר ניסויים ישראליים נוספים שבוצעו במשימות חלל אחרות.
הוא יסביר אילו שינויים עוברים על מערכות הגוף בתנאי מיקרו־כבידה, ולמה חשוב כל כך להבין כיצד כוח הכבידה משפיע על כולנו – גם כאן על פני כדור הארץ.

אסטרונומיה, בשביל מה זה טוב?

אסטרונומיה, בשביל מה זה טוב?

מרצה: פרופ׳ יאיר הרכבי

רביעי, 4.6.2025, 19:00, אולם לב, בניין שנקר, אוניברסיטת תל אביב

     

תקציר ההרצאה:

אנחנו חיים בעידן זהב של אסטרופיזיקה. טלסקופים חדשניים יחד עם יכולות חישוב וניתוח נתונים מהפכניות מאפשרים לנו לגלות יותר ויותר על היקום. אבל בשביל מה זה טוב? כל זה עולה כסף. לא עדיף להשקיע אותו במחקר שיקדם ישירות את האנושות? בהרצאה זו אציג מדוע חשוב להשקיע במדע מונחה סקרנות בכלל ובאסטרופיזיקה בפרט, תוך מתן דוגמאות קונקרטיות לתרומה של המחקר הזה לחיינו היום.
 

האם כדור הארץ יוצא דופן?

מרצה: פרופ׳ מריו ליביו

רביעי, 1.1.2025, 19:30, אולם לב, בניין שנקר, אוניברסיטת תל אביב

     

תקציר ההרצאה:

השאלות ״כיצד החלו החיים בכדור הארץ?״ ו״האם אנחנו לבד ביקום?״ הן ללא ספק שתיים מהשאלות המסקרנות במדע. בעוד שעד לאחרונה השאלות האלו נטו להידחק לתיבת ה״קשה מדי״, הנסיונות לענות עליהן נהפכו כעת לחזיתות דינמיות ותוססות במדע.
אתאר כיצד החיפוש אחר חיים קוסמיים עוקב אחר שני קווים מקבילים ובלתי תלויים של מחקר: מחקרים חדשניים במעבדה המנסים לקבוע האם חיים יכולים להיווצר מתוך כימיה בלבד, ומחקרים אסטרונומיים מתקדמים לחיפוש אחר חיים בכוכבי לכת וירחים שונים במערכת השמש שלנו וכאלו שסובבים סביב כוכבים אחרים. אני אבחן כיצד חוקרים, תוך שימוש בידע שנאסף בניסויים כימיים יצירתיים, מחקרים גאולוגיים, תצפיות אסטרונומיות מתקדמות וחוקרים בעלי תיאוריות מלאות דמיון הצליחו לתאר מסלול אפשרי וסביר שמוביל אותנו מהיווצרות כדור הארץ להופעת התאים הביולוגיים הראשוניים.

הקלטת ההרצאה:

חץ – מערכת נגד אסטרואידים – הניסוי החללי הראשון בהגנה פלנטרית

מרצה: ד”ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

שני, 2.12.2024, 19:00, אוניברסיטת תל אביב, אולם לב (הוראות הגעה)

המועדון האסטרונומי מציג: הרצאה לקהל הרחב ד"ר דוד פולישוק מכון ויצמן למדע חץ - מערכת נגד אסטרואידים הניסוי החללי הראשון בהגנה פלנטרית שני | 2.12.2024 | 19:00 אולם לב | בניין שנקר | אוניברסיטת תל אביב
חץ – מערכת נגד אסטרואידים – הניסוי החללי הראשון בהגנה פלנטרית

תקציר ההרצאה

לראשונה בהיסטוריה נוסתה שיטת הגנה פלנטרית של הסטת אסטרואיד על ידי התנגשות בו. המשימה, DART (חץ) נועדה למדוד כיצד המבנה הפריך של אסטרואידים מעצים את התנע המועבר אליו מחללית הפוגעת בו במהירות.

בניסוי שהתקיים בספטמבר 2022, השתתפו אסטרונומים מכל העולם, כולל מישראל, במטרה למדוד את השינוי במסלול האסטרואיד אבל גם כדי לבחון את החומר שנזרק ממנו, חומר שחושף את מה שמסתתר מתחת לפני השטח.

בהרצאה זו, ד”ר דוד פולישוק יציג לנו את הסכנה מאסטרואידים, את משימת DART ותוצאותיה, ואת תפקידו האסטרונומי בצוות המחקר.

 

 

 

 

אולטראסאט – טלסקופ חלל ישראלי למחקר פורץ דרך של תופעות חולפות ביקום

הרצאה לקהל הרחב אולטראסאט: טלסקופ החלל ישראלי למחקר פורץ דרך של תופעות חולפות היקום. דר׳ יוסי שורצולד, מכון ויצמן למדע. 08.06.2022מרצה: דר׳ יוסי שורצולד 

מכון ויצמן למדע

רביעי, 8.6.2022

תקציר ההרצאה

היקום הדינמי רווי בהתרחשויות ואירועים – כוכבים מתפוצצים בעוצמה אדירה, עצמים מתנגשים ומרעידים את המרחב, חורים שחורים קורעים חלקים מגופי ענק ובולעים אותם כאילו לא היו מעולם. תופעות חולפות אלה מעניקים לנו הזדמנות ללמוד על כמה מהשאלות הגדולות באסטרופיסיקה – מהם מקורות היסודות ביקום? כיצד מתפוצצים כוכבים? מהו קצב ההתפשטות הנוכחי של היקום? סביב אילו שמשות רחוקות יכולים להיות כוכבי הלכת העשויים לאכלס חיים? ועוד… אולטראסאט, טלסקופ החלל הראשון של ישראל, יחולל מהפכה ביכולתנו לחקור את היקום הדינמי ויקדם משמעותית את הבנת חוקי הפיסיקה של החלל. אודות לשדה הראיה הרחב שלו, היכולת למדוד קרינה על-סגולה, ומהירות התגובה שלו, אולטראסאט יוביל את המחקר בשאלות שיעמדו במרכז המחקר העולמי בתחום האסטרופיסיקה בעשור הקרוב. הלוויין, שנבנה על ידי התעשיות הישראליות, יעמיד את ישראל – ואת המדענים והמהנדסים הישראלים – בחזית התנופה העולמית לחקר החלל באמצעות לוויינים קטנים, יחזק את מעמדה של ישראל ע”י יצירת שיתופי פעולה עם סוכנויות מובילות כ-NASA, וימשוך תלמידים ישראלים מוכשרים לעיסוק בתחומי המדע והטכנולוגיה.

לצפייה בהקלטת ההרצאה:

מהפכת החלל החדש: מחקר ותעשייה במאה ה-21

מהפכת החלל החדשמרצה: פרופ’ חיים סוכובסקי

רביעי, 04.01.2023, אולם לב, בניין שנקר-פיסיקה

תקציר ההרצאה

בעשור האחרון אנו עדים למהפכה בתחום החלל – תחום שנקרא כיום ה”חלל החדש” (NewSpace).
בניגוד למחקר ותעשיית החלל הישן, אשר נשלטו על ידי מדינות וחברות גדולות, כגון NASA, DLR, ESA,ו-IAI, בשנים האחרונות החלה להתפתח תעשייה פרטית מגוונת עם תחרות מוגברת במקביל למחקר אקדמי עצמאי מבוסס לוויינים זעירים זולים (cubeSATs). ירידת עלויות השיגור והפיתוח, הקטינה את חסם הכניסה של חברות קטנות, סטרטאפים ואוניברסיטאות מחקר להיכנס לתחום חקר ופיתוח החלל, ובעצם לכך שמגזר החלל התעשייתי הצבאי המבוסס אינו עוד השחקן היחיד. הכניסה של השחקנים החדשים אפשרה צמיחה ויותר חברות, יחידים ואוניברסיטאות החלו לפתח מוצרים וטכנולוגיית חלל או להשתמש בחלל בדרכים לא מסורתיות ולמסחור חסר תקדים. במקביל, בעשור האחרון, יכולות הנדסיות בתחומים רבים הגיעו לבשלות וביניהן מזעור טכנולוגיות, יכולות תקשורת רשת, וכן יכולות חישה הדמאה אופטית ואלקטרומגנטית פורצות דרך. כל אלה מצאו עצמן חלק מבסיס טכנולוגיית רחב של תעשיית החלל החדש המתפתח.

בהרצאה זו, פרופ’ חיים סוכובסקי יספר לכם על תחום החלל החדש, על ההתפתחויות שהתרחשו בעשור האחרון, על חברות ומיזמים מחקריים וכן על האפשרויות הרבות הטמונות כיום בחקר ופיתוח החלל החדש וביזמות חלל. כחלק מההרצאה, יסקור מספר חברות ישראליות הלוקחות חלק במהפכה וישתף אתכם בפעילות המבוצעת באוניברסיטת תל אביב.

כוכבים מתים בשידור חי

מרצה: פרופ’ אבישי גל-ים

מכון ויצמן למדע

רביעי, 01.06.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לנו לראשונה לסרוק את שמי הלילה מדי ערב ולחפש מקורות קרינה חדשים, שלא נראו לעינינו אתמול או שלשום. רבים מהמקורות הללו הם אור שנפלט מפיצוצים של כוכבים בגלקסיות מרוחקות שהגיעו לסוף דרכם. בפיצוצים כאלו נפלטת כמות אדירה של אנרגיה ומתרחשים תהליכים פיסקליים שעשויים לחשוף בפנינו רמזים לשאלות מפתח בהבנת היקום.

כיצד נוצרו היסודות מהם מורכב הטבע שסביבנו, כולל אנו עצמנו? כיצד נולדים חורים שחורים? תשובות לשאלות אלו ואחרות ייחשפו בפנינו על ידי מתקני תצפית חדשים הנבנים בימים אלו על הקרקע ובחלל.

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה לה

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה להמרצה: פרופ׳ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.5.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

השאלה אם קיימים חיים מחוץ לכ״א מעסיקה אנשי מדע מאות בשנים. מים הם מרכיב הכרחי לקיום חיים ולכן הדרך לגלות חיים היא לחפש מים או סימנים לנוכחותם. נתמקד באופן בו נוצרו גופים עתירי מים במערכת השמש ובדרך בה הגיעו מים לכ״א ולשאר כוכבי הלכת. מחקר בסוגיות אלה נעזר במשימות חלל; נתאר תגליות  – בחלקן מפתיעות – של הנועזות שבהן: חלליות שהנחיתו רובוטים על מאדים, חללית שנכנסה למסלול סביב כוכב שביט, או חללית שהרחיקה לכת מעבר למרחב תנועתן של הפלנטות במערכת השמש. כך התגלו על פני הקרקע של מאדים סימנים המעידים על קיום מים בעבר הרחוק, ובירחים קפואים רחוקים התגלו התפרצויות מים מתוך משטחי קרח, המעידים על קיום אוקיינוסים תת-קרקעיים, ועוד. לאחרונה התגלו אלפי כוכבי לכת סביב שמשות אחרות, ביניהם גם כאלה הנמצאים באזור תומך בחיים – אזור בו מים קיימים במצב נוזלי. נדון בהסברים לתגליות אלה עם המבט לעתיד, וננסה להסיק, האם אנחנו לבד?…

ג׳יימס ווב: הטלסקופ שיראה הכי עמוק אל היקום

מרצה: ד״ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.12.2021, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר 25 שנה וכ-10 מיליארד דולר, טלסקופ ג׳יימס ווב, טלסקופ החלל הגדול ביותר שאי פעם נבנה, סופסוף מוכן לשיגור. הוא יאפשר לנו לראות את הגלקסיות הראשונות ביקום, את תהליך ההווצרות של כוכבים וכוכבי לכת, והוא עשוי להיות הטלסקופ שיגלה לראשונה סימני חיים על כוכבי לכת אחרים. אבל לפני שזה יקרה, הוא צריך לשרוד את תהליך השיגור, את הפתיחה המורכבת, ואת ההגעה לנקודת התצפית שלו במרחק של מליון וחצי ק״מ מכדוה״א, ללא אף תקלה. הצטרפו אלינו לשמוע על הטלסקופ הייחודי הזה, המדע שהוא יאפשר, והאתגרים שעומדים בפניו עם שיגורו.

שלוש שאלות על היקום ועל חיים

שלוש שאלות על היקום ועל חייםמרצה: פרופ’ חגי נצר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.01.2020, 19:00, אולם לב

 

 

 

 

 

 

תקציר ההרצאה

השאלה האם יש חיים ליד כוכבים רחוקים, והאם הם תבוניים, אולי אפילו מתקדמים מאיתנו, מעסיקה כל אדם חושב. בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בחיפוש חיים ביקום שהובילה לפרס נובל לפני מספר חודשים.
אלא שאת התשובות לשאלות הגדולות – יותר מתחום הביולוגיה ופחות מן האסטרונומיה – עדיין לא מצאנו. ייתכן שעל מנת למצאן יהיה עלינו לצאת בעתיד למסע של חקר הגלקסיה שלנו.
ההרצאה תעסוק בשלוש שאלות גדולות מבין השאלות הרבות המוצגות בספר החדש. כולן משמעותיות לעתיד האדם הנבון על פני כדור הארץ ולכן גם לעתידם, או אולי לעברם, של יצורים תבוניים אחרים, אם ישנם כאלה.

ההרצאה בעקבות הוצאת הספר ״מפגשים בשביל החלב״ מאת חגי נצר ועמי בן בסט:
https://www.steimatzky.co.il/catalog/product/view/id/235152/s/mpgwim-bwbil-hhlb/category/546/