קטגוריה: הרצאות

מרצה: ד”ר נעמה חלקון

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.06.2023, 19:00, אולם דאך, שנקר כימיה, אוניברסיטת תל אביב (הוראות הגעה)

תקציר ההרצאה

למעלה מ-97% מכל הכוכבים, כולל השמש שלנו, יסיימו את חייהם כננסים לבנים: כוכבים קטנים ודחוסים, המתקררים באטיות במשך מיליארדי שנים. מאחר שלרוב הכוכבים דמויי-השמש יש כוכבי-לכת המקיפים אותם, תצפיות בננסים לבנים יכולות ללמד אותנו על גורלן של מערכות פלנטריות. עד לאחרונה התמקד החיפוש של כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש בכוכבים דמויי-שמש. בשנים האחרונות גילו תצפיות בננסים לבנים עדויות לשאריות ושרידים ממערכות פלנטריות קדומות, ואף כוכב-לכת דמוי-צדק במסלול קרוב לננס הלבן. כוכבי-לכת הנמצאים במסלול קרוב לננס לבן יכולים להישאר ב”אזור הישיב”, בו הטמפרטורה מתאימה לקיום מים נוזליים, במשך מיליארדי שנים – זמן מספיק להתפתחות חיים. כוכב-לכת המקיף את הננס הלבן במסלול החותך את קו הראיה שלנו אל הכוכב, יסתיר את הננס בעת שיחלוף על פניו, בדומה למתרחש בליקוי חמה. מאחר שננס לבן דומה בגודלו לכדור-הארץ, כוכב-לכת ארצי יכול לגרום לירידה משמעותית בכמות האור המגיעה אלינו מהננס בעת מעברו על-פני הכוכב. השינוי המשמעותי באור הננס בעת המעבר, יכול לאפשר מדידה ברורה יותר של ההרכב האטמוספרי של כוכב-הלכת, מה שעשוי להוביל לגילוי הראשון של חומרים שנוכחתם מעידה על קיום חיים, כמו חמצן מולקולרי, מחוץ למערכת השמש.

למערכות זוגיות של כוכבים הכוללות שני ננסים לבנים חשיבות למגוון רחב של שאלות אסטרופיזיקאיות, מהתפתחות כוכבים ועד ליצירת גלי כבידה. אחת מהשאלות עוסקת בגורמים להתפוצצות של ננסים לבנים בסופרנובה מסוג Ia, שהיא מקור חשוב ליסודות הכבדים בטבלה המחזורית, ואף משמשת אותנו למדידת מרחקים ביקום. לפי אחד התרחישים המובילים, סופרנובה כזאת מתרחשת כאשר שני ננסים לבנים מתמזגים אחד עם השני.

חקר ננסים לבנים וסביבתם הקרובה חשוב, אם כן, לפתרון מספר שאלות פתוחות. תצפיות בננסים לבנים יכולות לגלות נוכחות של בני-לויה כמו ננסים לבנים אחרים, שאריות ממערכות שמש קדומות, ואף כוכבי-לכת בהם יתכנו חיים. בהרצאה נראה מה ניתן ללמוד מתצפיות בננסים לבנים, וכיצד ניתן לעשות זאת.

מרצה: Prof. Reinhard Genzel

Max Plank Institute for Extraterrestrial Physics

שני, 1.5.2023, 18:00, אולם פאסטליכט, אוניברסיטת תל אביב

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב

תקציר ההרצאה

Most galaxies in the Universe contain gigantic black holes in their centers. Sometimes, the black holes absorb gas and stars via the strong gravity, and just before disappearing into the black holes, the material can get very hot and shine brightly as quasars that can be seen across the entire cosmos. I will describe the
major observational progress in the study of our own Milky Way galactic center, proving that massive black holes actually exist, and that they also test Einstein’s theory of General Relativity

מרצה: פרופ’ חיים סוכובסקי

רביעי, 04.01.2023, אולם לב, בניין שנקר-פיסיקה

תקציר ההרצאה

בעשור האחרון אנו עדים למהפכה בתחום החלל – תחום שנקרא כיום ה”חלל החדש” (NewSpace).
בניגוד למחקר ותעשיית החלל הישן, אשר נשלטו על ידי מדינות וחברות גדולות, כגון NASA, DLR, ESA,ו-IAI, בשנים האחרונות החלה להתפתח תעשייה פרטית מגוונת עם תחרות מוגברת במקביל למחקר אקדמי עצמאי מבוסס לוויינים זעירים זולים (cubeSATs). ירידת עלויות השיגור והפיתוח, הקטינה את חסם הכניסה של חברות קטנות, סטרטאפים ואוניברסיטאות מחקר להיכנס לתחום חקר ופיתוח החלל, ובעצם לכך שמגזר החלל התעשייתי הצבאי המבוסס אינו עוד השחקן היחיד. הכניסה של השחקנים החדשים אפשרה צמיחה ויותר חברות, יחידים ואוניברסיטאות החלו לפתח מוצרים וטכנולוגיית חלל או להשתמש בחלל בדרכים לא מסורתיות ולמסחור חסר תקדים. במקביל, בעשור האחרון, יכולות הנדסיות בתחומים רבים הגיעו לבשלות וביניהן מזעור טכנולוגיות, יכולות תקשורת רשת, וכן יכולות חישה הדמאה אופטית ואלקטרומגנטית פורצות דרך. כל אלה מצאו עצמן חלק מבסיס טכנולוגיית רחב של תעשיית החלל החדש המתפתח.

בהרצאה זו, פרופ’ חיים סוכובסקי יספר לכם על תחום החלל החדש, על ההתפתחויות שהתרחשו בעשור האחרון, על חברות ומיזמים מחקריים וכן על האפשרויות הרבות הטמונות כיום בחקר ופיתוח החלל החדש וביזמות חלל. כחלק מההרצאה, יסקור מספר חברות ישראליות הלוקחות חלק במהפכה וישתף אתכם בפעילות המבוצעת באוניברסיטת תל אביב.

מרצה: פרופ’ אבישי גל-ים

מכון ויצמן למדע

רביעי, 01.06.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

תקציר ההרצאה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לנו לראשונה לסרוק את שמי הלילה מדי ערב ולחפש מקורות קרינה חדשים, שלא נראו לעינינו אתמול או שלשום. רבים מהמקורות הללו הם אור שנפלט מפיצוצים של כוכבים בגלקסיות מרוחקות שהגיעו לסוף דרכם. בפיצוצים כאלו נפלטת כמות אדירה של אנרגיה ומתרחשים תהליכים פיסקליים שעשויים לחשוף בפנינו רמזים לשאלות מפתח בהבנת היקום.

כיצד נוצרו היסודות מהם מורכב הטבע שסביבנו, כולל אנו עצמנו? כיצד נולדים חורים שחורים? תשובות לשאלות אלו ואחרות ייחשפו בפנינו על ידי מתקני תצפית חדשים הנבנים בימים אלו על הקרקע ובחלל.

מרצה: ד״ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.12.2021, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר 25 שנה וכ-10 מיליארד דולר, טלסקופ ג׳יימס ווב, טלסקופ החלל הגדול ביותר שאי פעם נבנה, סופסוף מוכן לשיגור. הוא יאפשר לנו לראות את הגלקסיות הראשונות ביקום, את תהליך ההווצרות של כוכבים וכוכבי לכת, והוא עשוי להיות הטלסקופ שיגלה לראשונה סימני חיים על כוכבי לכת אחרים. אבל לפני שזה יקרה, הוא צריך לשרוד את תהליך השיגור, את הפתיחה המורכבת, ואת ההגעה לנקודת התצפית שלו במרחק של מליון וחצי ק״מ מכדוה״א, ללא אף תקלה. הצטרפו אלינו לשמוע על הטלסקופ הייחודי הזה, המדע שהוא יאפשר, והאתגרים שעומדים בפניו עם שיגורו.