מרצה: ד”ר בני טרכטנברוט
רביעי, 11.12.2019, 19:00, אולם לב
החורים השחורים הענקיים הראשונים ביקום – עד כמה הם ענקיים? מה אנחנו יודעים (או לא יודעים) על תהליך היווצרותם ועל הגידול המהיר שלהם? ומה הקשר לגלקסיות בהן הם גדלים, ולחורים השחורים המוכרים לנו מהתקופה הנוכחית ביקום?
מרצה: ד”ר יעקב פאירמן
רביעי, 10.4.2019, 19:00, אולם לב
פעם סיפרו לנו שגלקסיות הן רחוקות מאוד וגדולות מאוד. לדוגמה, הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר אלינו, לשביל החלב, היא גלקסיית אנדרומדה, השוכנת במרחק של כשני מיליון שנות אור ויש בה כ-400 מיליארד כוכבים. עם זאת, בעשורים האחרונים התגלו גם גלקסיות קרובות וקטנות (יחסית, כמובן). בהרצאה זו אספר על גלקסיות ננסיות (dwarf galaxies) — איך הן התגלו? כיצד הן נראות? ואילו אתגרים הן מציבות בפני ההבנה שלנו באסטרופיזיקה וקוסמולוגיה?
מרצה: ד”ר עדי ציטרין
רביעי, 6.6.2018, 19:00, אולם לב
גופים מסיביים בשמיים פועלים כמעיין זכוכיות מגדלת קוסמיות המגדילות גופים רחוקים יותר הנמצאים מאחוריהן. מדידות עידוש כבידתי שנעשו לפני 99 שנים, בתום ימי מלחמת העולם הראשונה, איששו את תורת היחסות הכללית של איינשטיין, והפכו אותו כמעט בין לילה למדען המפורסם שהוא. בהרצאה אסקור את המדע הנעשה בעזרת עדשות כבידה – החל מסיפור אישוש תורת היחסות ועד למדע תחרותי עכשווי כגון חקר החומר האפל, כוכבי-לכת במערכות שמש אחרות, וכן – בשל כושר ההגדלה של עדשות קוסמיות אלה – הגלקסיות הראשונות ביקום.
מרצה: פרופ’ ראם סרי
רביעי, 24.5.2017, 19:00, אולם לב
במרכז הגלקסיה שלנו נמצא חור שחור ענקי, שמסתו גדולה מזו של השמש שלנו פי ארבעה מיליון. סביב החור השחור מתרחשים מספר תהליכים מרתקים: כוכבים נקרעים, ענני גז חולפים ומתעוותים, זוגות של כוכבים שהקיפו זה את זה מיליוני שנים נפרדים באופן דרמטי, כוכבים מועפים במהירויות עצומות וכוכבים מפזרים זה את זה למסלולים חדשים.
מרצה: פרופ’ יהודה הופמן
מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית
רביעי, 26.4.2017, 19:00, אולם לב
הקוסמולוגיה היא תחום המחקר של הפיזיקה והאסטרונומיה שדן ביקום בכללותו, והקוסמולוגים ידועים בתאבונם הבלתי נלאה לחקור את היקום על פני מרחקים ופרקי זמן גדולים ככל האפשר. עם זאת, אפשר לחקור את צפונותיו של היקום גם על-ידי חקר הסביבה הקרובה אלינו. ההרצאה תציג את חקר היקום ה”מקומי” – את מיפוי התפלגות החומר האפל והגלקסיות עד מרחקים של כמעט מיליארד שנות אור מאיתנו – ומה אנחנו לומדים ממיפוי זה על היקום בכללותו, ועל היווצרות הסדר בו. בפרט נציג את צביר העל הביתי שלנו , ה“לניאקיאה”, ואת צמד החמד, ה-Dipole Repeller וה-Shapley Attractor שגורמים לתנועתנו ביחס ליתר היקום.
הסקרנים שביניכם מוזמנים לצפות בסרטון:
מרצה: Dr. Caterina Lani
רביעי, 17.2.2016, 19:00, אולם לב
ההרצאה תתקיים באנגלית
In recent years it has become apparent that galaxies are not randomly distributed across the sky. Instead, they form a well-defined large-scale structure dubbed the Cosmic Web. This consists of highly clustered regions (clusters), connected by filamentary structures (filaments) and surrounded by sparser regions (voids). The formation, evolution and properties of galaxies are related to where they reside in the Cosmic Web, i.e. their environment. In this talk I will start by briefly describing the composition of galaxies and the range of properties with which astronomers characterize them. Then I will discuss galaxy environments and how these, together with the large-scale dark matter distribution, strongly correlate with fundamental properties of galaxies. I will conclude by drawing together several astronomical observations, offering the current interpretation of why environments may be fundamental in shaping the galaxy population as we know it today.
מרצה: ד”ר נח ברוש
רביעי, 10.6.2015, 19:00, אולם לב
כשאנו חושבים על גלקסיות התמונה שבדרך כלל מופיעה היא של גלקסיה ספירלית גדולה ובהירה או אולי גלקסיה אליפטית לא פחות גדולה ובהירה. בהרצאה זו אתמקד בסוג גלקסיות שרק לאחרונה הפכו למוקד התעניינות של האסטרונומים: גלקסיות בעלות בהירות ליחידת שטח נמוכה. גלקסיות אלה קשות לצפייה כי בהירותן המשטחית קטנה בהרבה מזו של השמיים אך גילוין ובחינתן עשויה לסייע בהבנת התכולה של היקום. אראה דוגמאות של ממצאים חדשים ואתאר טלסקופ חדש במצפה הכוכבים ע”ש וייז של אוניברסיטת תל אביב, שיחקור עצמים מסוג זה.
מרצה: פרופ’ אברהם לייב
ראש החוג לאסטרונומיה ומנהל המכון לתאוריה ומחשוב, אוניברסיטת הרווארד
רביעי, 28.12.2011, 19:00, אולם לב
במרכזן של רוב הגלקסיות ביקום נמצא חור שחור מסיבי, עצם שמפעיל כוח כבידה כה חזק ששום דבר, כולל אור, לא יכול לברוח מתוכו. עכשיו, לראשונה, יש לנו את הטכנולוגיה הנחוצה כדי “לראות” חורים שחורים, אם דרך הצל שהם מטילים עקב הימצאותם של מקורות אור מאחוריהם, דרך גלי הכבידה שהם אמורים לפלוט, ועוד. בהרצאה זו נסקור חלק מהאפשרויות האלה ומה נוכל ללמוד בעזרתן על היווצרותם והתפתחותם של חורים שחורים.
