מרצה: ד”ר יעקב פאירמן
רביעי, 10.4.2019, 19:00, אולם לב
פעם סיפרו לנו שגלקסיות הן רחוקות מאוד וגדולות מאוד. לדוגמה, הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר אלינו, לשביל החלב, היא גלקסיית אנדרומדה, השוכנת במרחק של כשני מיליון שנות אור ויש בה כ-400 מיליארד כוכבים. עם זאת, בעשורים האחרונים התגלו גם גלקסיות קרובות וקטנות (יחסית, כמובן). בהרצאה זו אספר על גלקסיות ננסיות (dwarf galaxies) — איך הן התגלו? כיצד הן נראות? ואילו אתגרים הן מציבות בפני ההבנה שלנו באסטרופיזיקה וקוסמולוגיה?
מרצה: פרופ’ ראם סרי
רביעי, 24.5.2017, 19:00, אולם לב
במרכז הגלקסיה שלנו נמצא חור שחור ענקי, שמסתו גדולה מזו של השמש שלנו פי ארבעה מיליון. סביב החור השחור מתרחשים מספר תהליכים מרתקים: כוכבים נקרעים, ענני גז חולפים ומתעוותים, זוגות של כוכבים שהקיפו זה את זה מיליוני שנים נפרדים באופן דרמטי, כוכבים מועפים במהירויות עצומות וכוכבים מפזרים זה את זה למסלולים חדשים.
מרצה: פרופ’ יהודה הופמן
מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית
רביעי, 26.4.2017, 19:00, אולם לב
הקוסמולוגיה היא תחום המחקר של הפיזיקה והאסטרונומיה שדן ביקום בכללותו, והקוסמולוגים ידועים בתאבונם הבלתי נלאה לחקור את היקום על פני מרחקים ופרקי זמן גדולים ככל האפשר. עם זאת, אפשר לחקור את צפונותיו של היקום גם על-ידי חקר הסביבה הקרובה אלינו. ההרצאה תציג את חקר היקום ה”מקומי” – את מיפוי התפלגות החומר האפל והגלקסיות עד מרחקים של כמעט מיליארד שנות אור מאיתנו – ומה אנחנו לומדים ממיפוי זה על היקום בכללותו, ועל היווצרות הסדר בו. בפרט נציג את צביר העל הביתי שלנו , ה“לניאקיאה”, ואת צמד החמד, ה-Dipole Repeller וה-Shapley Attractor שגורמים לתנועתנו ביחס ליתר היקום.
הסקרנים שביניכם מוזמנים לצפות בסרטון:
סיפורם של הבריונים ביקום, מהמפץ הגדול ועד ימינו
מרצה: ד”ר אורלי גנת
רביעי, 23.1.2013, 19:00, אולם לב
בדקות הראשונות שלאחר המפץ הגדול, נוצר ביקום חומר בריוני (החומר הרגיל: שממנו מורכבים האטומים). בתחילה, החומר הבריוני היה מורכב בעיקר כמימן והליום, ופוזר בצורה אחידה להפליא בכל רחבי היקום. עם הזמן, היקום הלך והתפשט, ובד בבד נוצרו המבנים שאנו רואים בו היום: רשת עצומה של גלקסיות, המכילות מיליארדי כוכבים. הכוכבים, מצידם, מעבדים את החומר הבריוני, יוצרים יסודות כבדים ומורכבים יותר, ומשגרים אותם חזרה לחלל בפיצוצים קוסמיים מרהיבים. למרות זאת, רוב הבריונים ביקום נמצאים בתווך הדליל שבין הגלקסיות, ורק חלק זעום מתוכם זכה להכלל אי פעם בכוכב כלשהו.
כיצד אנו יודעים מהי מסת החומר הבריוני שנוצרה מיד לאחר המפץ הגדול? איך עוקבים אחרי הבריונים ביקום המתפשט? ולמה כמחצית מהחומר הבריוני פתאום “חסרה” היום?
הרצאה זו תעקוב אחר סיפורם של הבריונים ביקום, מהמפץ הגדול ועד המאה ה-21.
מרצה: פרופ’ ברק קול
מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית
רביעי, 18.5.2011, 19:00, אולם לב
כיצד הבין איינשטיין שיש לתאר את תופעת הכבידה ע”י מרחב-זמן עקום? מה הקשר בין זוגות של חורים שחורים (או עצמים קומפקטיים אחרים) הסובבים זה את זה בקצב מטורף, לבין גלים חמקמקים מסוג שונה לגמרי מהמוכר לנו והמכונים גלי כבידה, ולמתקני ענק של קרני לייזר שנבנו בשנים האחרונות במספר אתרים? כיצד אנו מצליחים ליצור תאוריה עבור הבעיה הדו-גופית במרחב-זמן דינמי בעזרת רעיונות מתחום החלקיקים היסודיים? בכל אלה נדון בהרצאה.
מרצה: פרופ’ ראם סרי
מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית
רביעי, 12.1.2011, 19:00, אולם לב
החל משנות התשעים, נתגלו הן כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים והן גופים קטנים יותר שהיוו את אבני הבניין של כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו. תגליות אלו הן תחילתו של מסע לחיפוש חיים בעולמות חדשים. אחת השיטות לגלות עצמים אלו משתמשת במעקב אחרי כוכבים רחוקים ומדידת ניצנוצים קלים בעוצמתם. נסקור שיטות אלו ונתאר מה למדנו, כולל גילויו של העצם הקטן ביותר בחגורת קייפר.
