על הסיבובים של כדורי השמים: גלגוליה של המהפכה הקופרניקאית

על הסיבובים של כדורי השמים

מרצה: פרופ’ צבי מזא”ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 12.01.2022, 19:00

תקציר ההרצאה

במשך אלפי שנים דמיינו בני האדם את רקיע השמים שבו משובצים הכוכבים ככיפה עגולה המסתובבת מסביב לכדור הארץ העומד במרכז, והשמש וכוכבי הלכת נעים סביבו.

בשנת 1543, יצא לאור הספר על הסיבובים של כדורי השמים (De revolutionibus orbium coelestium ), שעה שמחברו, ניקולאוס קופרניקוס, שכב על ערש דווי בפינה רחוקה בצפון פולין. הספר התניע מהפכה אשר ערערה את תפיסתו של האדם על עצמו כמרכז היקום.

סיפורה של המהפכה הקופרניקאית הוא דרמה השזורה משלושה חוטים של עלילה: הופעתה וקבלתה של התיאוריה שלפיה השמש עומדת במרכז וסביבה חגים כוכבי הלכת; פיתוח הטלסקופ על ידי גלילאו, שהייתה לו תרומה חשובה לקבלת המודל של קופרניקוס; והקונפליקט המדעי-הדתי שליווה את המהפכה.

הצטרפו אלינו להרצאה בעקבות ספרו החדש של פרופ’ צבי מזא”ה, בה הוא יספר לנו על אחת מהמהפכות הגדולות והמשפיעות ביותר על העולם.

חיתוך הזהב

חיתוך הזהבמרצה: פרופ’ מריו ליביו

מחבר רב-המכר ״חיתוך הזהב״

רביעי, 6.11.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

המספר 1.6180339887 הוא מספר לא רציונלי שמבטא יחס מיוחד במינו הידוע ברבים כ”חיתוך הזהב” או “יחס הזהב”. יש לו נטייה מסתורית להופיע במקומות שונים, משונים ומפתיעים: בקונכיות, בתפרחות של חמניות, בגבישים, בצורותיהן של גלקסיות שיש בהן מילארדי כוכבים, ביצירות, אמנות, באדריכלות, במוסיקה…. יש הטוענים שהוא קשור גם בהתנהגותה של בורסת המניות! מאז ימי יוון העתיקה יחס הזהב מעסיק את דעתם של מתמטיקאים, פילוסופים, פסיכולוגים, מדענים ואמנים, משוררים ומלחינים. היו שייחסו לו תכונות קסם ויש שכינו אותו “המספר האלוהי” המצוי בכול.
פרופ’ מריו ליביו יספר לנו את סיפורו של המספר המופלא המתאר את העולם כמקום משכנם של סדר, יופי ותעלומה נצחית, ויספר את סיפורם של “המכורים” למספר, מאוקלידס ועד סלבדור דאלי, מליאונרדו דה וינצ`י ועד דביסי וברטוק.

הסקרנות האנושית

הסקרנות האנושית

מרצה: פרופ’ מריו ליביו

הרצאה מיוחדת!

רביעי, 3.1.2018, 19:00, אולם בר-שירה

תקציר ההרצאה

היכולת לשאול “למה?” מאפיינת את המין האנושי. הסקרנות העומדת בבסיסו של המחקר המדעי, היא הכח המניע את היצירתיות בכל התחומים — מאמנות ועד לטכנולוגיה, ומהווה מרכיב הכרחי בכל צורה של סיפור (ספרות, קולנוע, טלויזיה, ואף שיחה פשוטה) המסופר בצורה מלהיבה, שאינה משעממת. בהרצאה מרתקת ומשעשעת סוקר ומנתח האסטרופיסיקאי הידוע ומחבר רבי-המכר, מריו ליביו, את חזית המחקר בפסיכולוגיה ובמדעי המח, המבקש לחקור ולהבין את המקור ואת אופן הפעולה של הסקרנות האנושית. כחלק ממחקרו בנושא, בחן ליביו את אישיותם של שני אנשים המייצגים — יש הטוענים — את המחות הסקרניים ביותר שהתקיימו מעולם: לאונרדו דה וינצ’י וריצ’רד פיינמן. בנוסף, ראיין ליביו תשעה אנשים סקרניים בצורה יוצאת דופן בני-זמננו, ביניהם הבלשן נועם חומסקי וסולן הגיטרה הוירטואוזי של להקת “קווין”, בריאן מיי (המחזיק גם בדוקטורט באסטרופיסיקה). בהרצאה תוצגנה מסקנות מרתקות גם משיחות אלה.

מהכוכב הראשון עד לאחרית הימים

מהכוכב הראשון עד לאחרית הימים

מרצה: פרופ’ אברהם לייב

ראש החוג לאסטרונומיה ומנהל המכון לתאוריה ומחשוב, אוניברסיטת הרווארד

רביעי, 30.12.2015, 19:00, אולם לב

הערב מוקדש לזכרו של ד”ר עודד לויתן

תקציר ההרצאה

מהכוכב הראשון עד אחרית הימים הוא ספר ראשון בעברית מאת אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד ומבכירי האסטרונומים הפעילים כיום. הספר כולל שני חלקים. בראשון – מבחר מאמרים בנושאים אסטרונומיים וקוסמולוגיים, ובהם היווצרות הכוכבים הראשונים ביקום, חורים שחורים, והתמזגותה הצפויה של הגלקסיה שלנו עם גלקסיית “אנדרומדה” בעתיד הרחוק. עוד כלולים בחלק הראשון שיחות ומאמרים בנושא ניהול המחקר המדעי, ובהם הצעות שיעניינו לא רק חוקרי חלל. בין היתר שואל לייב: איך נוכל לבחור במדען בטרם גילה את תגליותיו? האם רצוי שמדענים בכירים יבחרו במדענים צעירים הממשיכים ומקדמים את סדר היום המחקרי של הבכירים? כיצד כדאי לנהל את “תיק ההשקעות” של המחקר המדעי בין שמרנות וסיכון?
החלק השני של הספר מזמן הפתעה לקורא. הוא כולל מבחר מתוך מחברות נעורים ישנות של לייב, ובהן קטעי שירה והגות שנכתבו בהיותו בן שמונה עשרה, יותר משלושים שנה לפני המאמרים שבחלק הראשון של הספר. מחברות אלה שונות מאוד בסגנונן מהמאמרים המדעיים שבחלק הראשון, ובדיוק משום כך הן מאפשרות הצצה נדירה לתהליך התפתחותה של תודעה חקרנית, שראשיתה פילוסופי ופואטי, והמשכה מתמטי ומדעי.

קופרניקוס סיפק טיעונים מדעיים משכנעים לכך שאנו מסתובבים סביב השמש

קופרניקוס סיפק טיעונים מדעיים משכנעים לכך שאנו מסתובבים סביב השמש

מרצה: ד”ר בועז כץ

מכון ויצמן למדע

רביעי, 13.5.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה נסביר את העבודה של קופרניקוס על-ידי התמקדות בטיעונים המדעיים שהציג בספריו. נסביר בפירוט את המודל השולט הקודם, של תלמי, ונגלה שעבור רוב הפלנטות המודל פשוט להפליא ומהווה מקפצה משמעותית לכיוון המודל ההליוצנטרי. נדגיש את הבעיות המרכזיות במודל אותן פתר קופרניקוס באופן חד משמעי על-ידי המעבר למודל ההליוצנטרי. לבסוף נתאר פיתוח נוסף, בלתי תלוי ומיותר שקופרניקוס ביצע במסלולים של הפלנטות משיקולים פילוסופיים שלדעתי הוביל לבלבול בקרב חלק מההיסטוריונים בני ימינו כדוגמת תומאס קון, בהבנה של הרציונל מאחורי עבודתו.

הבעיה עם קופרניקוס

הבעיה עם קופרניקוס

מרצה: פרופ’ מנחם פיש

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 29.4.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

השערת קופרניקוס, שהתפרסמה ב-1543, מסמלת יותר מכל הישג מדעי אחר של התקופה את ראשית המהפכה המדעית הגדולה של המאה ה-17. שתי הנחותיה המהפכניות נדמות תמימות לגמרי: ייחוס שתי תנועות מעגליות לכדור הארץ, האחת סביב צירו והשניה מסביב לשמש. ואולם, כפי שנראה, הנחות אלה הפרו נורמות מדעיות בסיסיות כל כך שעצם העלאתה על הדעת בשעתה, שלא לדבר על אימוצה על ידי קפלר וגליליאו הנם תעלומה של ממש.

שגיאות גאוניות

מרצה: פרופ’ מריו ליביו

מכון טלסקופ החלל האבל

רביעי, 26.12.2013, 19:00, אולם “בר-שירה”

תקציר ההרצאה

אפילו המדענים הגדולים ביותר עשו לא מעט טעויות. “שגיאות גאוניות” קשורות להתפתחות החיים על כדור הארץ, לכדור הארץ עצמו, לכוכבים וליקום כולו. בהרצאה זו אציג ואנתח טעויות גדולות אשר נעשו על ידי מדענים דגולים כמו צ’ארלס דארווין, לינוס פאולינג ואלברט איינשטיין. כמו כן, אבחן את הסוגים השונים של הטעויות ואנסה לזהות את הסיבות שהובילו אליהן. לסיכום, אטען כי טעויות הן לא רק בלתי נמנעות, אלא חלק עיקרי ובלתי נפרד בהתקדמות המדע ויוזמות יצירתיות אחרות.

הפילוסופיה של הסייבר

מרצה: פרופ’ יצחק בן ישראל

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 17.4.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הטכנולוגיה של המחשבים מתפתחת בקצב אקספוננציאלי (חוק מור). בעשור הקרוב נגיע לנקודה בה כוח החישוב של המחשב יהיה גדול יותר מכוח החישוב של המוח האנושי. מה ההשלכות שיהיו לכך על היכולת ליצור אינטליגנציה מלאכותית? למזעור המחשב אפשר להוסיף עוד תשע טכנולוגיות הנמצאות כיום בשלב כזה או אחר של פיתוח, אשר החיבור של כולן עלול להוביל לעולם אפוקליפטי בו שולטות המכונות. לכך יש השלכות על האתיקה של המחקר והפיתוח של מחשבים.

הסקרנות האנושית

מרצה: פרופ’ מריו ליביו

מכון טלסקופ החלל האבל

רביעי, 27.12.2012, 19:00, אולם “בר-שירה”

תקציר ההרצאה

מה גורם לנו להיות סקרנים? ואיך הסקרנות מועילה לנו? מה מגלים מחקרים חדשים על סקרנות אנושית? כיצד הסקרנות מניעה תחום רחב של פעילויות אנושיות, החל ממחקר מדעי וחינוך, ועד סיפור סיפורים ופרסום?

נפטון, וולקן והסקטור האפל

מרצה: ד”ר ערן אופק

מכון בנוזיו לאסטרופיסיקה, מכון ויצמן למדע

רביעי, 13.6.2012, 19:00, אולם לב