איפה כל המסה? בעקבות החומר האפל ביקום

איפה כל המסה? בערבות החומר האפל ביקום. יום רביעי, 14.1.26, שעה 19:00, אוניברסיטת תל אביב, בניין שנקר אולם לב

מרצה: ד״ר אורן סלואן, אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 14.1.2026, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

 

 

 

 

 

תקציר ההרצאה

רוב המסה ביקום איננה כוכבים, גז או גלקסיות – אלא חומר מסתורי שאיננו יודעים ממה הוא עשוי: חומר אפל. למרות עשרות שנים של ניסויים מתוחכמים במעבדות תת-קרקעיות ובמאיצי חלקיקים, טבעו של החומר האפל נותר חידה. ייתכן שהוא כמעט ואינו מתקשר עם עולמנו כלל, למעט דרך כוח הכבידה. אם כך, היקום עצמו הופך למעבדה שלנו. בהרצאה אסקור את העדויות המרשימות לקיומו של החומר האפל – מתנועת גלקסיות ועד למבנה היקום בקנה מידה קוסמי – ואציג את השיטות החדשניות ביותר שבהן אסטרופיזיקאים חוקרים כיום את השמיים בתקווה לחשוף את הסקטור האפל של הטבע.

חיתוך הזהב – קורותיו של מספר מופלא

המועדון האסטרונומי מציג: הרצאה לקהל הרחב פרופ' מריו ליביו מחבר רבי המכר: "שפת הסימטריה", "שגיאות גאוניות", ורבים נוספים חיתוך הזהב קורותיו של מספר מופלא רביעי | 24.12.2025 | 19:00 אולם לב | בניין שנקר | אוניברסיטת תל אביב ההרצאה ללא תשלום כניסה רגלית משער 4 לא נדרש ידע מוקדם ההרצאה תשודר גם בזום

מרצה: פרופ’ מריו ליביו

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 24.12.2025, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

 

תקציר ההרצאה

מה משותף בין חמניות, ציורו של סלבדור דאלי “הסקרמנט של הסעודה האחרונה”, וחורים שחורים?
שלושתם, ואחרים, משקפים תכונות המתוארות על ידי מספר מסקרן המוכר עוד מימי קדם – חיתוך הזהב, או Φ.
מספר אי־רציונלי זה – שערכו בקירוב 1.618 – הפך לייצוג של פרופורציות הנחשבות אידיאליות במבנים גאומטריים. הוא מפגין נטייה מוזרה להופיע דווקא היכן שלא מצפים לו, ומוצא שימוש בתופעות הנעות מסידור העלים של צמחים מסוימים וקריסטלים של חומרים יוצאי דופן, ועד למוזיקה של דביסי ולארכיטקטורה של לה קורביזייה.
בהרצאה זו, האסטרופיזיקאי ומחבר רבי המכר, פרופ’ מריו ליביו, יספר לנו על מספר מיוחד זה, המופיע שוב ושוב סביבינו.

אסטרונומיה, בשביל מה זה טוב?

אסטרונומיה, בשביל מה זה טוב?

מרצה: פרופ׳ יאיר הרכבי

רביעי, 4.6.2025, 19:00, אולם לב, בניין שנקר, אוניברסיטת תל אביב

     

תקציר ההרצאה:

אנחנו חיים בעידן זהב של אסטרופיזיקה. טלסקופים חדשניים יחד עם יכולות חישוב וניתוח נתונים מהפכניות מאפשרים לנו לגלות יותר ויותר על היקום. אבל בשביל מה זה טוב? כל זה עולה כסף. לא עדיף להשקיע אותו במחקר שיקדם ישירות את האנושות? בהרצאה זו אציג מדוע חשוב להשקיע במדע מונחה סקרנות בכלל ובאסטרופיזיקה בפרט, תוך מתן דוגמאות קונקרטיות לתרומה של המחקר הזה לחיינו היום.
 

חלקיקים ביקום המוקדם: הצד האפל של היקום

פרופ’ מיכאל גלר – חלקיקים ביקום המוקדם: הצד האפל של היקום

מרצה: פרופ׳ מיכאל גלר

רביעי, 14.5.2025, 19:00, אולם לב, בניין שנקר, אוניברסיטת תל אביב

     

תקציר ההרצאה:

בעשורים האחרונים בפיזיקת החלקיקים גילינו גן חיות של חלקיקים שונים במאיצי חלקיקים ענקיים ופענחנו את המבנה המתמטי המסתתר מאחורי גן החיות הזה  – הנקרא ״המודל הסטנדרטי של החלקיקים״. המודל הזה מסביר את כל הניסויים בכדור הארץ – את מבנה החומר, את הריאקציות הגרעיניות האפשרויות וכל חלקיק שאי פעם נוצר בכל מאיץ. אבל כאשר מסתכלים על תצפיות קוסמיות – החלקיקים שאנו מכירים אחראיים לאחוזים בודדים מהאנרגיה הכוללת של היקום היום – כל שאר היקום הינו ״אפל״. בהרצאה, פרופ’ מיכאל גלר יספר לנו על מה ידוע ומה לא ידוע לנו על ההיסטוריה של היקום, על החומר האפל וההיסטוריה שלו וקצת גם על האנרגיה האפלה מנקודת מבט של פיזיקאי חלקיקים.

האם כדור הארץ יוצא דופן?

מרצה: פרופ׳ מריו ליביו

רביעי, 1.1.2025, 19:30, אולם לב, בניין שנקר, אוניברסיטת תל אביב

     

תקציר ההרצאה:

השאלות ״כיצד החלו החיים בכדור הארץ?״ ו״האם אנחנו לבד ביקום?״ הן ללא ספק שתיים מהשאלות המסקרנות במדע. בעוד שעד לאחרונה השאלות האלו נטו להידחק לתיבת ה״קשה מדי״, הנסיונות לענות עליהן נהפכו כעת לחזיתות דינמיות ותוססות במדע.
אתאר כיצד החיפוש אחר חיים קוסמיים עוקב אחר שני קווים מקבילים ובלתי תלויים של מחקר: מחקרים חדשניים במעבדה המנסים לקבוע האם חיים יכולים להיווצר מתוך כימיה בלבד, ומחקרים אסטרונומיים מתקדמים לחיפוש אחר חיים בכוכבי לכת וירחים שונים במערכת השמש שלנו וכאלו שסובבים סביב כוכבים אחרים. אני אבחן כיצד חוקרים, תוך שימוש בידע שנאסף בניסויים כימיים יצירתיים, מחקרים גאולוגיים, תצפיות אסטרונומיות מתקדמות וחוקרים בעלי תיאוריות מלאות דמיון הצליחו לתאר מסלול אפשרי וסביר שמוביל אותנו מהיווצרות כדור הארץ להופעת התאים הביולוגיים הראשוניים.

הקלטת ההרצאה:

SPCENTER: מסע לאינסוף ומעבר

דיזנגוף סנטר, תל אביב

שני, 11.11.24, החל מ-18:00, ההרצאות ברחבת הבוטיק, קומה 1-, התצפיות על הגג

התצפיות יתקיימו כתלות בתנאי מזג האוויר.

SPACENTER💫 – קישור להרשמה 

אירוע החלל שיקח אתכם לאינסוף ומעבר🪐🌌 

אנחנו מזמינים אתכם לחוויה יוצאת דופן בשיתוף הדיזנגוף סנטר בתל אביב!

מה מחכה לכם?

🔭 סדרת הרצאות קצרות בסגנון TED על עולמות רחוקים ותופעות ייחודיות בגלקסיות קרובות, והרצאה מרכזית של פרופ’ יאיר הרכבי

✨ תצפיות שמיים מקצועיות – עם טלסקופים גדולים במיוחד! נצפה בירח, בשבתאי ואפילו בצדק (תלוי במזג האוויר)

📅 יום שני, 11.11

⏱️ בשעה 18:00

📍ההרצאות ברחבת הבוטיק, קומה 1-, התצפיות על הגג

הכניסה חופשית בהרשמה מראש, לא דורש ידע מקדים!

 

Galaxies and Black Holes

Galaxies and Black Holesמרצה: Prof. Reinhard Genzel

Max Plank Institute for Extraterrestrial Physics

שני, 1.5.2023, 18:00, אולם פאסטליכט, אוניברסיטת תל אביב

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב

 

תקציר ההרצאה

Most galaxies in the Universe contain gigantic black holes in their centers. Sometimes, the black holes absorb gas and stars via the strong gravity, and just before disappearing into the black holes, the material can get very hot and shine brightly as quasars that can be seen across the entire cosmos. I will describe the
major observational progress in the study of our own Milky Way galactic center, proving that massive black holes actually exist, and that they also test Einstein’s theory of General Relativity

איך נוצרות גלקסיות?

מרצה: ד”ר יהונתן שטרן

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 19.04.2023, 19:00, אולם דאך

לצפיה בהקלטה לחצו כאן

תקציר ההרצאה

אבני הבניין העצומות של היקום הנראה – גלקסיות – משתרעות על פני עשרות אלפי שנות אור ומכילות עשרות מיליארדי כוכבים. איך גלקסיות נוצרות ומתפתחות? מדוע לגלקסיות יש מגוון רחב כל כך, החל מגלקסיות בעלות צורה ספירלית שיוצרות כוכבים באופן רציף, ועד גלקסיות אליפטיות שלא נוצרו בהן כוכבים כבר מיליארדי שנים? ומה הקשר בין גלקסיות לבין היקום הבלתי נראה, המורכב מחומר אפל ואנרגיה אפלה? 

בהרצאה זו אתאר את החוקים הפיסיקליים והתצפיות האסטרונומיות שמהווים את הבסיס להבנה שלנו כיום איך גלקסיות נוצרות ומתפתחות. אציג גם שאלות פתוחות שעדיין דורשות מענה, וטלסקופים עתידיים שיכולים לענות על שאלות אלו.

כוכבים מתים בשידור חי

מרצה: פרופ’ אבישי גל-ים

מכון ויצמן למדע

רביעי, 01.06.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לנו לראשונה לסרוק את שמי הלילה מדי ערב ולחפש מקורות קרינה חדשים, שלא נראו לעינינו אתמול או שלשום. רבים מהמקורות הללו הם אור שנפלט מפיצוצים של כוכבים בגלקסיות מרוחקות שהגיעו לסוף דרכם. בפיצוצים כאלו נפלטת כמות אדירה של אנרגיה ומתרחשים תהליכים פיסקליים שעשויים לחשוף בפנינו רמזים לשאלות מפתח בהבנת היקום.

כיצד נוצרו היסודות מהם מורכב הטבע שסביבנו, כולל אנו עצמנו? כיצד נולדים חורים שחורים? תשובות לשאלות אלו ואחרות ייחשפו בפנינו על ידי מתקני תצפית חדשים הנבנים בימים אלו על הקרקע ובחלל.

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה לה

בעקבות המים במערכת השמש ומחוצה להמרצה: פרופ׳ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.5.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

בתום ההרצאה נקיים תצפית אסטרונומית קצרה, בהתאם לתנאי מזג האויר.

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

השאלה אם קיימים חיים מחוץ לכ״א מעסיקה אנשי מדע מאות בשנים. מים הם מרכיב הכרחי לקיום חיים ולכן הדרך לגלות חיים היא לחפש מים או סימנים לנוכחותם. נתמקד באופן בו נוצרו גופים עתירי מים במערכת השמש ובדרך בה הגיעו מים לכ״א ולשאר כוכבי הלכת. מחקר בסוגיות אלה נעזר במשימות חלל; נתאר תגליות  – בחלקן מפתיעות – של הנועזות שבהן: חלליות שהנחיתו רובוטים על מאדים, חללית שנכנסה למסלול סביב כוכב שביט, או חללית שהרחיקה לכת מעבר למרחב תנועתן של הפלנטות במערכת השמש. כך התגלו על פני הקרקע של מאדים סימנים המעידים על קיום מים בעבר הרחוק, ובירחים קפואים רחוקים התגלו התפרצויות מים מתוך משטחי קרח, המעידים על קיום אוקיינוסים תת-קרקעיים, ועוד. לאחרונה התגלו אלפי כוכבי לכת סביב שמשות אחרות, ביניהם גם כאלה הנמצאים באזור תומך בחיים – אזור בו מים קיימים במצב נוזלי. נדון בהסברים לתגליות אלה עם המבט לעתיד, וננסה להסיק, האם אנחנו לבד?…