קטגוריה: חיפוש חיים ביקום

מרצה: ד”ר נעמה חלקון

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.06.2023, 19:00, אולם דאך, שנקר כימיה, אוניברסיטת תל אביב (הוראות הגעה)

תקציר ההרצאה

למעלה מ-97% מכל הכוכבים, כולל השמש שלנו, יסיימו את חייהם כננסים לבנים: כוכבים קטנים ודחוסים, המתקררים באטיות במשך מיליארדי שנים. מאחר שלרוב הכוכבים דמויי-השמש יש כוכבי-לכת המקיפים אותם, תצפיות בננסים לבנים יכולות ללמד אותנו על גורלן של מערכות פלנטריות. עד לאחרונה התמקד החיפוש של כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש בכוכבים דמויי-שמש. בשנים האחרונות גילו תצפיות בננסים לבנים עדויות לשאריות ושרידים ממערכות פלנטריות קדומות, ואף כוכב-לכת דמוי-צדק במסלול קרוב לננס הלבן. כוכבי-לכת הנמצאים במסלול קרוב לננס לבן יכולים להישאר ב”אזור הישיב”, בו הטמפרטורה מתאימה לקיום מים נוזליים, במשך מיליארדי שנים – זמן מספיק להתפתחות חיים. כוכב-לכת המקיף את הננס הלבן במסלול החותך את קו הראיה שלנו אל הכוכב, יסתיר את הננס בעת שיחלוף על פניו, בדומה למתרחש בליקוי חמה. מאחר שננס לבן דומה בגודלו לכדור-הארץ, כוכב-לכת ארצי יכול לגרום לירידה משמעותית בכמות האור המגיעה אלינו מהננס בעת מעברו על-פני הכוכב. השינוי המשמעותי באור הננס בעת המעבר, יכול לאפשר מדידה ברורה יותר של ההרכב האטמוספרי של כוכב-הלכת, מה שעשוי להוביל לגילוי הראשון של חומרים שנוכחתם מעידה על קיום חיים, כמו חמצן מולקולרי, מחוץ למערכת השמש.

למערכות זוגיות של כוכבים הכוללות שני ננסים לבנים חשיבות למגוון רחב של שאלות אסטרופיזיקאיות, מהתפתחות כוכבים ועד ליצירת גלי כבידה. אחת מהשאלות עוסקת בגורמים להתפוצצות של ננסים לבנים בסופרנובה מסוג Ia, שהיא מקור חשוב ליסודות הכבדים בטבלה המחזורית, ואף משמשת אותנו למדידת מרחקים ביקום. לפי אחד התרחישים המובילים, סופרנובה כזאת מתרחשת כאשר שני ננסים לבנים מתמזגים אחד עם השני.

חקר ננסים לבנים וסביבתם הקרובה חשוב, אם כן, לפתרון מספר שאלות פתוחות. תצפיות בננסים לבנים יכולות לגלות נוכחות של בני-לויה כמו ננסים לבנים אחרים, שאריות ממערכות שמש קדומות, ואף כוכבי-לכת בהם יתכנו חיים. בהרצאה נראה מה ניתן ללמוד מתצפיות בננסים לבנים, וכיצד ניתן לעשות זאת.

מרצה: ד״ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.12.2021, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר 25 שנה וכ-10 מיליארד דולר, טלסקופ ג׳יימס ווב, טלסקופ החלל הגדול ביותר שאי פעם נבנה, סופסוף מוכן לשיגור. הוא יאפשר לנו לראות את הגלקסיות הראשונות ביקום, את תהליך ההווצרות של כוכבים וכוכבי לכת, והוא עשוי להיות הטלסקופ שיגלה לראשונה סימני חיים על כוכבי לכת אחרים. אבל לפני שזה יקרה, הוא צריך לשרוד את תהליך השיגור, את הפתיחה המורכבת, ואת ההגעה לנקודת התצפית שלו במרחק של מליון וחצי ק״מ מכדוה״א, ללא אף תקלה. הצטרפו אלינו לשמוע על הטלסקופ הייחודי הזה, המדע שהוא יאפשר, והאתגרים שעומדים בפניו עם שיגורו.

מרצה: פרופ’ חגי נצר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 22.01.2020, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

השאלה האם יש חיים ליד כוכבים רחוקים, והאם הם תבוניים, אולי אפילו מתקדמים מאיתנו, מעסיקה כל אדם חושב. בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה בחיפוש חיים ביקום שהובילה לפרס נובל לפני מספר חודשים.
אלא שאת התשובות לשאלות הגדולות – יותר מתחום הביולוגיה ופחות מן האסטרונומיה – עדיין לא מצאנו. ייתכן שעל מנת למצאן יהיה עלינו לצאת בעתיד למסע של חקר הגלקסיה שלנו.
ההרצאה תעסוק בשלוש שאלות גדולות מבין השאלות הרבות המוצגות בספר החדש. כולן משמעותיות לעתיד האדם הנבון על פני כדור הארץ ולכן גם לעתידם, או אולי לעברם, של יצורים תבוניים אחרים, אם ישנם כאלה.

ההרצאה בעקבות הוצאת הספר ״מפגשים בשביל החלב״ מאת חגי נצר ועמי בן בסט:
https://www.steimatzky.co.il/catalog/product/view/id/235152/s/mpgwim-bwbil-hhlb/category/546/

מרצה: פרופ’ צבי מזא”ה

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 27.3.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

ההרצאה תעסוק בכוכבי-לכת מסביב לשמשות אחרות שהתגלו בשנים האחרונות, על-אף שהאסטרונומים מחפשים אחריהם מאז ימיו של קופרניקוס. התגלו כיום למעלה מ-3000 כוכבי-לכת חדשים, שלחלקם תכונות מפתיעות השונות מאלו שאנו מוצאים במערכת השמש שלנו. תכונות אלו מחייבות את המדענים לחשיבה מחודשת של הגדרת כוכב-הלכת ושל תהליך היצירה של מערכת השמש. ההרצאה תסקור את דרכי הגילוי של כוכבי-הלכת החדשים ואת התכונות המפתיעות שלהם.