בני-לויה ושאריות מסביב לננסים לבנים

הרצאה לקהל הרחב בני-לויה ושאריות מסביב לננסים לבנים ד"ר נעמה חלקון, מכון ויצמן למדע רביעי, 2023.06.21, 19:00, אולם דאך, אוניברסיטת תל אביב

מרצה: ד”ר נעמה חלקון

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.06.2023, 19:00, אולם דאך, שנקר כימיה, אוניברסיטת תל אביב (הוראות הגעה)

 

תקציר ההרצאה

למעלה מ-97% מכל הכוכבים, כולל השמש שלנו, יסיימו את חייהם כננסים לבנים: כוכבים קטנים ודחוסים, המתקררים באטיות במשך מיליארדי שנים. מאחר שלרוב הכוכבים דמויי-השמש יש כוכבי-לכת המקיפים אותם, תצפיות בננסים לבנים יכולות ללמד אותנו על גורלן של מערכות פלנטריות. עד לאחרונה התמקד החיפוש של כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש בכוכבים דמויי-שמש. בשנים האחרונות גילו תצפיות בננסים לבנים עדויות לשאריות ושרידים ממערכות פלנטריות קדומות, ואף כוכב-לכת דמוי-צדק במסלול קרוב לננס הלבן. כוכבי-לכת הנמצאים במסלול קרוב לננס לבן יכולים להישאר ב”אזור הישיב”, בו הטמפרטורה מתאימה לקיום מים נוזליים, במשך מיליארדי שנים – זמן מספיק להתפתחות חיים. כוכב-לכת המקיף את הננס הלבן במסלול החותך את קו הראיה שלנו אל הכוכב, יסתיר את הננס בעת שיחלוף על פניו, בדומה למתרחש בליקוי חמה. מאחר שננס לבן דומה בגודלו לכדור-הארץ, כוכב-לכת ארצי יכול לגרום לירידה משמעותית בכמות האור המגיעה אלינו מהננס בעת מעברו על-פני הכוכב. השינוי המשמעותי באור הננס בעת המעבר, יכול לאפשר מדידה ברורה יותר של ההרכב האטמוספרי של כוכב-הלכת, מה שעשוי להוביל לגילוי הראשון של חומרים שנוכחתם מעידה על קיום חיים, כמו חמצן מולקולרי, מחוץ למערכת השמש.

למערכות זוגיות של כוכבים הכוללות שני ננסים לבנים חשיבות למגוון רחב של שאלות אסטרופיזיקאיות, מהתפתחות כוכבים ועד ליצירת גלי כבידה. אחת מהשאלות עוסקת בגורמים להתפוצצות של ננסים לבנים בסופרנובה מסוג Ia, שהיא מקור חשוב ליסודות הכבדים בטבלה המחזורית, ואף משמשת אותנו למדידת מרחקים ביקום. לפי אחד התרחישים המובילים, סופרנובה כזאת מתרחשת כאשר שני ננסים לבנים מתמזגים אחד עם השני.

חקר ננסים לבנים וסביבתם הקרובה חשוב, אם כן, לפתרון מספר שאלות פתוחות. תצפיות בננסים לבנים יכולות לגלות נוכחות של בני-לויה כמו ננסים לבנים אחרים, שאריות ממערכות שמש קדומות, ואף כוכבי-לכת בהם יתכנו חיים. בהרצאה נראה מה ניתן ללמוד מתצפיות בננסים לבנים, וכיצד ניתן לעשות זאת.

אולטראסאט – טלסקופ חלל ישראלי למחקר פורץ דרך של תופעות חולפות ביקום

הרצאה לקהל הרחב אולטראסאט: טלסקופ החלל ישראלי למחקר פורץ דרך של תופעות חולפות היקום. דר׳ יוסי שורצולד, מכון ויצמן למדע. 08.06.2022מרצה: דר׳ יוסי שורצולד 

מכון ויצמן למדע

רביעי, 8.6.2022

תקציר ההרצאה

היקום הדינמי רווי בהתרחשויות ואירועים – כוכבים מתפוצצים בעוצמה אדירה, עצמים מתנגשים ומרעידים את המרחב, חורים שחורים קורעים חלקים מגופי ענק ובולעים אותם כאילו לא היו מעולם. תופעות חולפות אלה מעניקים לנו הזדמנות ללמוד על כמה מהשאלות הגדולות באסטרופיסיקה – מהם מקורות היסודות ביקום? כיצד מתפוצצים כוכבים? מהו קצב ההתפשטות הנוכחי של היקום? סביב אילו שמשות רחוקות יכולים להיות כוכבי הלכת העשויים לאכלס חיים? ועוד… אולטראסאט, טלסקופ החלל הראשון של ישראל, יחולל מהפכה ביכולתנו לחקור את היקום הדינמי ויקדם משמעותית את הבנת חוקי הפיסיקה של החלל. אודות לשדה הראיה הרחב שלו, היכולת למדוד קרינה על-סגולה, ומהירות התגובה שלו, אולטראסאט יוביל את המחקר בשאלות שיעמדו במרכז המחקר העולמי בתחום האסטרופיסיקה בעשור הקרוב. הלוויין, שנבנה על ידי התעשיות הישראליות, יעמיד את ישראל – ואת המדענים והמהנדסים הישראלים – בחזית התנופה העולמית לחקר החלל באמצעות לוויינים קטנים, יחזק את מעמדה של ישראל ע”י יצירת שיתופי פעולה עם סוכנויות מובילות כ-NASA, וימשוך תלמידים ישראלים מוכשרים לעיסוק בתחומי המדע והטכנולוגיה.

לצפייה בהקלטת ההרצאה:

כוכבים מתים בשידור חי

מרצה: פרופ’ אבישי גל-ים

מכון ויצמן למדע

רביעי, 01.06.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

 

תקציר ההרצאה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לנו לראשונה לסרוק את שמי הלילה מדי ערב ולחפש מקורות קרינה חדשים, שלא נראו לעינינו אתמול או שלשום. רבים מהמקורות הללו הם אור שנפלט מפיצוצים של כוכבים בגלקסיות מרוחקות שהגיעו לסוף דרכם. בפיצוצים כאלו נפלטת כמות אדירה של אנרגיה ומתרחשים תהליכים פיסקליים שעשויים לחשוף בפנינו רמזים לשאלות מפתח בהבנת היקום.

כיצד נוצרו היסודות מהם מורכב הטבע שסביבנו, כולל אנו עצמנו? כיצד נולדים חורים שחורים? תשובות לשאלות אלו ואחרות ייחשפו בפנינו על ידי מתקני תצפית חדשים הנבנים בימים אלו על הקרקע ובחלל.

בריאות האדם בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדים

בריאות האדם בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדיםמרצה: מר אילן מנוליס

מכון ויצמן למדע

רביעי, 6.3.2019, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אז למה מאדים? (עם סימן שאלה)

שוב ושוב עולה בכלי התקשורת ובמדיה החברתית נושא הטיסה המאוישת למאדים כאפשרות סבירה. בהרצאה זו נסקור את המיזמים שעלו (ונפלו) במהלך השנים של קיום המין האנושי במקומות שונים. נבחן את הקשיים הניצבים בפני טיסה מאוישת למאדים, הן מן ההיבט הטכנולוגי והן מן ההיבט הכלכלי וננסה להסביר מדוע הטיסה המאוישת למאדים, בהינתן הטכנולוגיה העכשווית, הנה רחוקה, רחוקה מאוד – עד בלתי אפשרית. בסוף ההרצאה נצפה במספר סרטונים המתארים את קשיי החיים בחלל.

מדוע שמי הלילה אפלים?

מדוע שמי הלילה אפלים?

מרצה: פרופ’ ערן אופק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.11.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לעתים שאלות פשוטות מובילות לתובנות עמוקות לגבי העולם בו אנו חיים. שאלה אחת כזו הנה “מדוע שמי הלילה אפלים?”. בהרצאה ננסה לענות על השאלה, שלה השלכות על היווצרות היקום בו אנו חיים, ועל הקוסמולוגיה המודרנית.

היווצרות הירח – השאלות הנותרות

היווצרות הירח – השאלות הנותרות

מרצה: גב’ רלוקה רופו

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.6.2017, 19:00, אולם לב

עקב תקלה טכנית לא הוקלטה ההרצאה. עמכם הסליחה.

תקציר ההרצאה

הירח שלנו הינו ירח מיוחד אשר היווצרותו קשורה ככל הנראה לפגיעה אלימה בכדור-הארץ הקדום. כתוצאה מהפגיעה, נוצרת דיסקה אשר מסתובבת סביב כדור-הארץ ומורכבת בעיקר מחומר שמקורו בגוף הפוגע. לאחר התקררות הדיסקה, החומר מצטבר לירח אחד. למרות הצלחתה של תיאורית ה”התנגשות הגדולה”, עדיין נשארו שאלות פתוחות ,למשל, הדמיון הרב בין החתימה האיזוטופית של הירח לכדור-הארץ. בהרצאה נדבר על התיאוריות השונות של היווצרות הירח ומה היו התצפיות אשר הובילו להעדפה של ה”התנגשות הגדולה”. בנוסף נדבר על התרחישים החדשים אשר מוצעים בשנים האחרונות ונבין כיצד הם יכולים להאיר אור על התעלומה.

מה אנחנו יודעים על השכנים?

מה אנחנו יודעים על השכנים?

איך גילינו את כוכב הלכת פרוקסימה b ומה אנחנו יודעים עליו?

מרצה: ד”ר אביב אופיר

מכון ויצמן למדע

רביעי, 9.11.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

  • ישנם הרבה כוכבים בשמים, אבל רק לחלקם יש פלנטות (כוכבי-לכת) המקיפות אותם.
  • ישנן הרבה פלנטות, אבל רק חלקן הן קטנות ולכן דומות לכדור הארץ – וחלקן הקטן עוד יותר ניתנות לגילוי למרות שהן כל כך קטנות.
  • ומתוך כל הפלנטות, רק חלקן הקטן מאוד נמצא ב”איזור הניתן לישוב” (Habitable zone) שבו לא חם מדי ולא קר מדי, וניתן לקבל מים נוזלים (ולא קרח או אדים).
  • וישנו (ע”פ הגדרה) רק כוכב אחד מכל הכוכבים בשמים שהוא הכוכב הקרוב ביותר אלינו.

והנה מתברר שסביב הכוכב הקרוב ביותר ישנה פלנטה, והיא קטנה, וניתנת לגילוי, ונמצאת באזור הניתן ליישוב… שילוב נסיבות מפואר בהחלט. בהרצאה זו אסביר כיצד התגלתה פרוקסימה b ומה יודעים עליה. אתאר כיצד עשויה להיראות הפלנטה ועם מה יצטרכו להתמודד היצורים החיים עליה (אם יש), ואת היוזמה המהפכנית לשלוח לשם חלליות על מנת שיצלמו אותה מקרוב.

הלוויין ULTRASAT: לצפות בשמים המשתנים בתחום העל-סגול

הלוויין ULTRASAT: לצפות בשמים המשתנים בתחום העל-סגול

מרצה: ד”ר מעין סומנייק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 8.6.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

אולטרה-סאט (ULTRASAT) הינו מיני-לויין מדעי פרי שיתוף פעולה ישראלי-אמריקני. שיגור הלויין מתוכנן לשנת 2020, והוא ישא טלסקופ לתחום העל-סגול שיהיה בעל שדה ראיה רחב מאוד. הטלסקופ ישמש לחקר סופרנובות ומדידת המסה של חורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות והתנאים בסביבתם. בנוסף, הלויין יספק לקהילה האסטרונומית התראות בזמן אמת על גילוי מקורות משתנים בתחום העל-סגול. מקורות אלה יכללו גילוי אירועי “בליעת” כוכבים ע”י חורים שחורים מסיביים, זיהוי מקורות גלי כבידה ומקורות נייטרינו באנרגיות גבוהות, מעקב אחר כוכבים משתנים וחיפוש כוכבי לכת סביב כוכבים חמים.

הסְפָר האחרון: מסע החללית ניו-הורייזנס אל פלוטו ועולמות הקרח

הסְפָר האחרון: מסע החללית ניו-הורייזנס אל פלוטו ועולמות הקרח

מרצה: ד”ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 29.7.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לאחר תשע וחצי שנות מסע חלפה החללית New Horizons בסמוך לכוכב הלכת הננסי פלוטו וכעת היא שולחת לנו תמונות ונתונים – והם מותירים אותנו פעורי פה. בהרצאה נסקור את סיפור הגילוי של פלוטו, את מה שידענו עליו בטרם המשימה, ובעיקר נתרכז בשלל התגליות החדשות מעולם קפוא ומרוחק זה.

קופרניקוס סיפק טיעונים מדעיים משכנעים לכך שאנו מסתובבים סביב השמש

קופרניקוס סיפק טיעונים מדעיים משכנעים לכך שאנו מסתובבים סביב השמש

מרצה: ד”ר בועז כץ

מכון ויצמן למדע

רביעי, 13.5.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה נסביר את העבודה של קופרניקוס על-ידי התמקדות בטיעונים המדעיים שהציג בספריו. נסביר בפירוט את המודל השולט הקודם, של תלמי, ונגלה שעבור רוב הפלנטות המודל פשוט להפליא ומהווה מקפצה משמעותית לכיוון המודל ההליוצנטרי. נדגיש את הבעיות המרכזיות במודל אותן פתר קופרניקוס באופן חד משמעי על-ידי המעבר למודל ההליוצנטרי. לבסוף נתאר פיתוח נוסף, בלתי תלוי ומיותר שקופרניקוס ביצע במסלולים של הפלנטות משיקולים פילוסופיים שלדעתי הוביל לבלבול בקרב חלק מההיסטוריונים בני ימינו כדוגמת תומאס קון, בהבנה של הרציונל מאחורי עבודתו.