לאחר תשע וחצי שנות מסע חלפה החללית New Horizons בסמוך לכוכב הלכת הננסי פלוטו וכעת היא שולחת לנו תמונות ונתונים – והם מותירים אותנו פעורי פה. בהרצאה נסקור את סיפור הגילוי של פלוטו, את מה שידענו עליו בטרם המשימה, ובעיקר נתרכז בשלל התגליות החדשות מעולם קפוא ומרוחק זה.
הצלחתה של משימת רוזטה מציינת את סיומם של שלושה עשורים שבהם חלליות לא-מאוישות ביקרו לראשונה באסטרואידים ושביטים, נחתו עליהם והביאו דגימות בודדות לכדור הארץ. משימות העתיד מתוכננות ונבנות כבר כעת, והאתגר גדול הרבה יותר: הבאת החומר הקדום ממנו נוצרה מערכת השמש למחקר בכדור הארץ, “חטיפת” אסטרואידים ושינועם בחלל, “הנחתת” אסטרונאוטים על גופים קטנים עם כבידה מינימלית ואפילו כריית מחצבים לצרכים כלכליים. בהרצאה נסקור בקצרה את משימות העבר, נבחן בקפידה את משימות העתיד, ונפרט את המניעים המדעיים, ההנדסיים והכלכליים העומדים מאחוריהן, גלויים ונסתרים כאחד.
במהלך ההיסטוריה נחשבו שביטים לעצמים מסתוריים. בהרצאה נסקור את הסיבות מדוע לאסטרונומים העתיקים היה כה קשה להבין אותם ונראה כיצד אנחנו מבינים אותם בעת המודרנית. בנוסף נבחן מדוע כיום יש עניין מיוחד בשביטים ונדון במשימת “רוזטה”, אשר מתקרבת בימים אלה לשביט .67P/צ’וריומוב-גרסימנקו.
תעשיות החלל המסורתיות, הפועלות עבור ממשלות העולם, נאלצות כיום להתחרות בחדשנות ובתעוזה של חברות קטנות וחצופות שהופכות את המדע הבדיוני למציאות. כך נוכל לראות טיסות תיירות לחלל כבר בשנים הקרובות, ואם יש בידינו מספיק כסף, נוכל לעלות על אחת בעצמנו ולהגיע למלון בחלל, לבסיס על הירח או אפילו להתיישבות על מאדים.
קשה להפריז בחשיבות הלוויינים לחיי היום-יום של אזרחי כדור הארץ. מעל 1000 לוויינים פעילים כיום בחלל. יותר ממחציתם הם לווייני תקשורת, כשליש מהם מסחריים. חמישים מדינות, לעיתים בשת”פ, מפעילות לוויין אחד לפחות. שוק החלל העולמי נהנה מעליה של 7% בהכנסותיו בסוף 2012, והגיע לכ- 190 מיליארד דולר. בהרצאה נענה על השאלות הבאות: מהו לוויין ? מהם מרכיביו ותפקידיו? מהם יתרונותיו וחסרונותיו? מדוע שוק הלוויינים ממשיך להתרחב ולאן יצמח?
בהרצאה זו אסביר תאוריות ישנות וחדשות הנוגעות להיווצרות הירח ועל התגלית המפתיעה של מצבורי מים קפואים בקטבים. נקנח בסקירת מטרות החללית הישראלית הראשונה המיועדת ללוויינו של כדור הארץ.
בשנת 2005 קיבלה נאס”א, סוכנות החלל האמריקאית, הנחיה להנחית אדם על כוכב הלכת מאדים עוד בתקופת חיינו. האם מטרה זו ישימה? מה מידת ההיתכנות הטכנולוגית והכדאיות הכלכלית של משימת חלל זו? כדי לבחון מה הסיכוי להנחית אדם על המאדים, כאשר משך הטיסה הלוך ושוב ארוך, עלינו להבין מה קורה לגוף האדם בתנאים של מיקרו-כבידה, כגון בתחנת החלל הבין-לאומית. ננסה לבדוק מהם הקשיים המונעים לשלוח אדם לטיסות חלל ממושכות מאוד בטכנולוגיה העומדת לרשותנו ומהם האתגרים הקיומיים העומדים בפני האסטרונאוטים השוהים תקופות ממושכות בחלל.
בהרצאה זו אסקור את משימתו של טלסקופ החלל ע”ש קפלר ואציג מספר תוצאות עדכניות: מהתפלגות הגדלים של כוכבי-לכת, דרך מערכות מרובות כוכבי-לכת, ועד לניסיונות לאתר כוכבי-לכת בגודל כדור-הארץ וכוכבי-לכת שעשויים לקיים חיים.