קופרניקוס סיפק טיעונים מדעיים משכנעים לכך שאנו מסתובבים סביב השמש

קופרניקוס סיפק טיעונים מדעיים משכנעים לכך שאנו מסתובבים סביב השמש

מרצה: ד”ר בועז כץ

מכון ויצמן למדע

רביעי, 13.5.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה נסביר את העבודה של קופרניקוס על-ידי התמקדות בטיעונים המדעיים שהציג בספריו. נסביר בפירוט את המודל השולט הקודם, של תלמי, ונגלה שעבור רוב הפלנטות המודל פשוט להפליא ומהווה מקפצה משמעותית לכיוון המודל ההליוצנטרי. נדגיש את הבעיות המרכזיות במודל אותן פתר קופרניקוס באופן חד משמעי על-ידי המעבר למודל ההליוצנטרי. לבסוף נתאר פיתוח נוסף, בלתי תלוי ומיותר שקופרניקוס ביצע במסלולים של הפלנטות משיקולים פילוסופיים שלדעתי הוביל לבלבול בקרב חלק מההיסטוריונים בני ימינו כדוגמת תומאס קון, בהבנה של הרציונל מאחורי עבודתו.

נגענו באסטרואיד ודילגנו על שביט, ומה הלאה?

נגענו באסטרואיד ודילגנו על שביט, ומה הלאה?

משימות ורעיונות מטורפים (מדי?) בחקר הגופים הקטנים ב­­­­מערכת השמש

מרצה: ד”ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

רביעי, 10.12.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הצלחתה של משימת רוזטה מציינת את סיומם של שלושה עשורים שבהם חלליות לא-מאוישות ביקרו לראשונה באסטרואידים ושביטים, נחתו עליהם והביאו דגימות בודדות לכדור הארץ. משימות העתיד מתוכננות ונבנות כבר כעת, והאתגר גדול הרבה יותר: הבאת החומר הקדום ממנו נוצרה מערכת השמש למחקר בכדור הארץ, “חטיפת” אסטרואידים ושינועם בחלל, “הנחתת” אסטרונאוטים על גופים קטנים עם כבידה מינימלית ואפילו כריית מחצבים לצרכים כלכליים. בהרצאה נסקור בקצרה את משימות העבר, נבחן בקפידה את משימות העתיד, ונפרט את המניעים המדעיים, ההנדסיים והכלכליים העומדים מאחוריהן, גלויים ונסתרים כאחד.

הירח: איך נולדת (ולמה אתה רטוב?)

מרצה: פרופ’ עודד אהרונסון

מכון ויצמן למדע

רביעי, 20.11.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה זו אסביר תאוריות ישנות וחדשות הנוגעות להיווצרות הירח ועל התגלית המפתיעה של מצבורי מים קפואים בקטבים. נקנח בסקירת מטרות החללית הישראלית הראשונה המיועדת ללוויינו של כדור הארץ.

נפטון, וולקן והסקטור האפל

מרצה: ד”ר ערן אופק

מכון בנוזיו לאסטרופיסיקה, מכון ויצמן למדע

רביעי, 13.6.2012, 19:00, אולם לב

בריאות בחלל, או: מדוע לא נגיע בקרוב למאדים

מרצה: מר אילן מנוליס

מכון ויצמן למדע

רביעי, 18.1.2012, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בשנת 2005 קיבלה נאס”א, סוכנות החלל האמריקאית, הנחיה להנחית אדם על כוכב הלכת מאדים עוד בתקופת חיינו. האם מטרה זו ישימה? מה מידת ההיתכנות הטכנולוגית והכדאיות הכלכלית של משימת חלל זו? כדי לבחון מה הסיכוי להנחית אדם על המאדים, כאשר משך הטיסה הלוך ושוב ארוך, עלינו להבין מה קורה לגוף האדם בתנאים של מיקרו-כבידה, כגון בתחנת החלל הבין-לאומית. ננסה לבדוק מהם הקשיים המונעים לשלוח אדם לטיסות חלל ממושכות מאוד בטכנולוגיה העומדת לרשותנו ומהם האתגרים הקיומיים העומדים בפני האסטרונאוטים השוהים תקופות ממושכות בחלל.