תגית: אוניברסיטת תל-אביב

מוליכות-על: רכבות מרחפות, העברת אנרגיה ומחשבים קוונטיים

מוליכות-על: רכבות מרחפות, העברת אנרגיה ומחשבים קוונטיים

מרצה: פרופ’ יורם דגן

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.3.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מוליכות-על היא מצב בו אפשרית הולכת זרם חשמלי ללא איבוד אנרגיה. זוהי תופעה קוואנטית בסקאלה גדולה (מקרוסקופית). במתכות התופעה נצפית בטמפרטורה נמוכה במיוחד, קרובה לאפס המוחלט אולם חומרים חדשים מאפשרים העלאה ניכרת של הטמפרטורה הזו (הטמפרטורה הקריטית). בהרצאה נדון במנגנון המיקרוסקופי הגורם למוליכות-על, בהתפתחות החומרים והמאבק להעלאת הטמפרטורה הקריטית. נצפה בהדגמה של רחיפה מגנטית של חומר מוליך-על ונדון בשימושים עכשוויים ועתידיים של מוליכי-על כמו מגנטים למכשירי MRI, רכבות מרחפות, הולכת חשמל ללא הפסדים ומחשבים קוונטיים.

החיפוש אחר התאוריה המלאה של הטבע

החיפוש אחר התאוריה המלאה של הטבע

מהמפץ הגדול, דרך גילויו של בוזון ההיגס, ועד לסודו של החומר האפל

מרצה: ד”ר תומר וולנסקי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 21.1.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

החיפוש אחר התאוריה המלאה של הטבע בעיצומו. המודל הנוכחי – “המודל הסטנדרטי” – המתאר את הכוחות הבסיסיים והחלקיקים האלמנטריים, לוקה בחסר ואינו מתיחס למספר בעיות וממצאים. קיימות מספר רב של אפשרויות להשלים את התאוריה, רובן חוזות חלקיקים וכוחות נוספים, סימטריות חדשות ולעיתים אף מימדים נוספים. בימים אלו אנו בפתחו של עידן ניסויים חדש. בעזרתו של מאיץ החלקיקים ההדרוני הגדול (The Large Hadron Collider) ועשרות תצפיות וניסויים נוספים, סביר כי בעשור הקרוב נחשוף נדבך נוסף של הטבע.

התפתחויות אחרונות ותהיות מתמשכות בתורת היקום

התפתחויות אחרונות ותהיות מתמשכות בתורת היקום

מרצה: פרופ’ יואל רפאלי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 12.11.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הלוויין הקוסמולוגי השלישי, פלאנק, השלים לאחרונה מיפוי מלא של קרינת הרקע הקוסמית. המדידות המדויקות של פלאנק מהוות שיפור משמעותי בהשוואה לאלה של WMAP, הן ברגישותן ובאיכות ההפרדה המרחבית, והן ביכולת למדוד את השפעת התפתחות מבנה היקום על הקרינה בדרכה הארוכה אלינו מאז פליטתה (בעידן השחבור). האיכות הגבוהה של מדידות פלאנק מאפשרת קביעה מדויקת של הגדלים הפיזיקליים המאפיינים את תכונותיו הגלובליות של היקום. במבט רחב יותר – בפתחה של שנת המאה לתורת היחסות הכללית של אינשטיין – יש עדיין היבטים תמוהים בתמונת העולם הנוכחית. ההסברים האפשריים להיבטים אלה כוללים תורת יחסות מוכללת שאחת מהשלכותיה היסודיות היא תמונת עולם שונה בתכלית מזו המקובלת כיום.

מהו שביט?

מרצה: פרופ’ מוריס פודולק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 21.5.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במהלך ההיסטוריה נחשבו שביטים לעצמים מסתוריים. בהרצאה נסקור את הסיבות מדוע לאסטרונומים העתיקים היה כה קשה להבין אותם ונראה כיצד אנחנו מבינים אותם בעת המודרנית. בנוסף נבחן מדוע כיום יש עניין מיוחד בשביטים ונדון במשימת “רוזטה”, אשר מתקרבת בימים אלה לשביט ‪.‬67P/צ’וריומוב-גרסימנקו.

המפץ הגדול, גלי כבידה, ומאסטר שף

מרצה: פרופ’ רנן ברקנא

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 30.4.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בחודש שעבר, תגלית מרעישה הכתה גלים בעולם הפיסיקה. טלסקופים המוצבים בקוטב הדרומי הצליחו לראות סימן כמעט ממש מרגע תחילת היקום. התגלית איחדה ואוששה בבת אחת את המפץ הגדול, תורת היחסות של איינשטיין, ותורת התפיחה. בהרצאה ננסה להבין מה הייתה התגלית, כולל סקירה קצרה של נושאים אלה ואחרים – הקרינה הקוסמית, גלי כבידה וקיטוב.

כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, חיים מחוץ לכדור הארץ, ולמה זה חשוב

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 19.2.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, והתוכניות להתחקות אחר סימני חיים על כוכבי לכת אלה, הם בין ההתפתחויות המרתקות ביותר במדע כיום. אציג סקירה היסטורית קצרה של הנושא, מההתחלות הטרום-מדעיות שלו ועד לשטף האדיר של תוצאות המתקבלות בשנים האחרונות. אתאר מספר שיטות פשוטות אך מתוחכמות לגילוי ולחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים, והתוצאות המרתקות שהן הביאו. בהמשך אתאר את השלב הבא, אסטרוביולוגיה, החיפוש אחר סימני חיים מחוץ לכדור הארץ. מוטיבציה מרכזית לכל החיפוש, מעבר לסקרנות הטבעית לגבי השאלה ‘האם אנו לבד’ היא האפשרות להבנה עמוקה של הופעת החיים על כדור הארץ. גם להעדרם של חיים על פלנטות אחרות בהן יש תנאים מתאימים לחיים תהיה משמעות עמוקה עבורנו ועבור מקומנו ביקום.

סולם שראשו בשמיים: כיצד למדוד את המרחק לקצה היקום

מרצה: פרופ’ חגי נצר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 15.1.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

שאלת השאלות באסטרונומיה היתה ועודנה כיצד למדוד מרחקים לכוכבים קרובים, לגלקסיות רחוקות, ולקצה היקום הנראה לעיננו.השיטות שפותחו על ידי האבל והאסטרונומים הגדולים הנוספים של המאה ה-20 הביאו לפריצת דרך המבוססת על תכונותיהן של סופרנובות. הן הביאו גם למתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 2011. אלא שהסיפור לא הסתיים משום ששיטת הסופרנובות מוגבלת אף היא למדידת מרחקים שאינם עולים על 10 מיליארד שנות אור. שיטה חדשה המבוססת על תכונות ייחודיות של חורים שחורים הוצעה לאחרונה. האם בכך הגענו לראשו של סולם המרחקים הקוסמי?

היקום ממצפה הכוכבים של אוניברסיטת תל-אביב

מרצה: ד”ר שי כספי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 6.11.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מצפה הכוכבים ע”ש וייז של אוניברסיטת תל אביב, אשר נמצא במצפה רמון, הוא המצפה המדעי הפעיל הגדול ביותר במזרח התיכון. במצפה נערכים מחקרים שונים שנמצאים בחזית המחקר האסטרונומי בעולם, החל באסטרואידים, דרך כוכבי לכת וכלה בחורים שחורים. ההרצאה תתאר מחקרים אלו תוך כדי הצגת המכשור המדעי העומד לרשות החוקרים במצפה.

היקום הוא המעבדה שלי

מרצה: מר אור גראור

אוניברסיטת תל-אביב והמוזיאון האמריקני לתולדות הטבע

רביעי, 19.6.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מה, בדיוק, עושים אסטרופיזיקאים? כמו פיזיקאים אחרים, אסטרופיזיקאים (או אסטרונומים) מבצעים ניסויים כדי לנסות ולתאר את היקום בו אנו חיים. אבל איך מבצעים ניסוי באסטרונומיה? ואיך, בדיוק, נראית מעבדה אסטרונומית? ההרצאה תנסה לענות על שאלות אלה ולהראות כיצד, עבור אסטרונומים שונים, היקום מספק מעבדות שונות.

הפילוסופיה של הסייבר

מרצה: פרופ’ יצחק בן ישראל

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 17.4.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הטכנולוגיה של המחשבים מתפתחת בקצב אקספוננציאלי (חוק מור). בעשור הקרוב נגיע לנקודה בה כוח החישוב של המחשב יהיה גדול יותר מכוח החישוב של המוח האנושי. מה ההשלכות שיהיו לכך על היכולת ליצור אינטליגנציה מלאכותית? למזעור המחשב אפשר להוסיף עוד תשע טכנולוגיות הנמצאות כיום בשלב כזה או אחר של פיתוח, אשר החיבור של כולן עלול להוביל לעולם אפוקליפטי בו שולטות המכונות. לכך יש השלכות על האתיקה של המחקר והפיתוח של מחשבים.