תגית: אוניברסיטת תל-אביב

יום פתוח במצפה הכוכבים על-שם וייז

יום פתוח במצפה הכוכבים 2018במוצאי יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, יום חמישי ה-19.4.2018, נקיים יום פתוח במצפה הכוכבים על-שם וייז במצפה רמון.

תכנית

בין השעות 17:00 ל-22:30, תתקיימנה במתחם מצפה הכוכבים הפעילויות הבאות:

  • הרצאות בנושא המחקר המדעי במצפה הכוכבים
  • סיורים מודרכים והסברים על הטלסקופים במצפה
  • תצפית ממוחשבת באמצעות הטלסקופ הראשי במצפה
  • תצפיות אסטרונומיות באמצעות טלסקופי חובבים
  • הסברי שמים

ההשתתפות בפעילויות אינה כרוכה בתשלום!

הערות

  • אין צורך בהרשמה!
  • משך הפעילות המשוער למבקר הוא בין שעה לשעתיים
  • בשעות האור הפעילות תתמקד בהרצאות וסיור במצפה, וכן תצפית שמש
  • לאחר השקיעה תערכנה בנוסף תצפיות מודרכות בשמי הלילה ללא טלסקופ, ותצפיות בגרמי שמים עמוקים באמצעות טלסקופי חובבים
  • תצפיות תתקיימנה רק אם מזג האויר יאפשר זאת
  • רוב הפעילויות מתאימות לילדים (מגיל בית-ספר בערך) ולמבוגרים כאחד!
  • מומלץ להצטייד בביגוד חם

איך מגיעים?

מצפה הכוכבים על-שם וייז ממוקם כ-5 ק”מ ממערב ליציאה המערבית ממצפה רמון.
ההגעה למצפה הכוכבים היא עצמאית (אין הסעות מאורגנות). לניווט בעזרת Waze חפשו “מצפה הכוכבים מצפה רמון”.

איך באים יסודות לעולם?

איך באים יסודות לעולם?

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

יום ראשון, 25.3.2018, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

במשך כמה מאות מליוני שנותיו הראשונות, היה ליקום הרכב כימי דו-גוני: רק מימן והליום. הופעת הכוכבים הראשונים ואיתם סופרנובות – הפיצוצים של כוכבים מסוימים בסוף חייהם – הביאה לעושר הכימי שממשיך להתפתח ושאנו חלק ממנו. סופרנובות הן דרכו העיקרית של הטבע לייצר יסודות כבדים יותר מחמצן ולפזר אותם ברחבי היקום. רוב החומר שמרכיב את כדור הארץ ואף את גופנו, נוצר בפיצוצים כאלו. עם זאת, עדיין חסר לנו מידע רב אודות התהליכים שמובילים לפיצוץ הכוכב, ואודות אופן הפיצוץ עצמו. בהרצאה זו אתאר כיצד אנו מגלים וצופים בסופרנובות, ומה אנו יכולים ללמוד מהן.

להפוך כוכבים לזהב: איך התמזגות של שני כוכבי נייטרונים הזניקה עידן חדש באסטרופיסיקה

להפוך כוכבים לזהב: איך התמזגות של שני כוכבי נייטרונים הזניקה עידן חדש באסטרופיסיקה

מרצה: ד”ר יאיר הרכבי

אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה
מצפה לאס קומברס (LCO)

רביעי, 20.12.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

ב-17 באוגוסט האחרון גלי כבידה מהתמזגות של שני כוכבי נייטרונים התגלו על כדור-הארץ בפעם הראשונה בהסטוריה. התראה נשלחה לאסטרונומים מסביב לעולם ותצפיות קדחתניות החלו בכ-70 מצפים שונים במקביל. הקבוצה שלנו, הכוללת מדענים מאוניברסיטת תל-אביב, היתה בין הראשונים ללכוד את הבזק האור מה״קילונובה״ שהתלוותה למיזוג כוכבי הנייטרונים. תגלית זו אפשרה את האיכון המדויק הראשון של מקור גלי כבידה ופתחה עידן חדש באסטרופיסיקה. לראשונה מזה מאות שנים מתאפשר חקר של ארועים אסטרונומיים מחוץ לגלקסיה שלנו לא רק באמצעות אור, אלא באמצעות אור וגלי כבידה ביחד. הארוע הראשון הזה כבר מספק תובנות חדשות רבות החל מפיסיקה גרעינית, דרך יצירת יסודות כבדים, כמו זהב, ביקום, ועד לקצב התפשטות היקום עצמו.

ההרצאה כוללת הדגמה באדיבות ערגה ליפשיץ מהמעבדה של פרופ’ חיים סוכובסקי.

כוכבי שביט לפני, בזמן, ואחרי משימת החלל רוזטה

כוכבי שביט לפני, בזמן, ואחרי משימת החלל רוזטה

מרצה: פרופ’ דינה פריאלניק

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.1.2017, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

כוכבי שביט נחשבים לאבני הבניין של כוכבי הלכת. השאלה המרכזית בחקר השביטים היא האם שמרו על המבנה ההתחלתי שלהם. אם כן, ניתן ללמוד מהם על היווצרות מערכת השמש ואולי גם על ראשית החיים. פיענוח סודות כוכבי השביט הוטל על החללית רוזטה של סוכנות החלל האירופית, אשר שוגרה לחלל בראשית שנת 2004 וסיימה את משימתה לפני חודשים ספורים. ההרצאה תוקדש לסקירת המשימה, לממצאיה המרשימים, ולתובנות שנבעו ממנה.

“בין מדע לאמנות”

המועדון האסטרונומי שמח להזמינכם לאירוע “בין מדע לאמנות” של האגודה הישראלית לפיסיקה והמרכז למצוינות “היקום הקוונטי”, שיתקיים ביום ראשון, 25.12.2016 באוניברסיטת תל אביב.
האירוע ייערך במסגרת המפגש ה-62 של האגודה הישראלית לפיסיקה שיתקיים באוניברסיטה במהלך אותו יום ויארח את מיטב הפיזיקאים בישראל.
האירוע יכלול תערוכת ציורים והרצאה של האמן טד בר (ראו את אתר הבית של טד) והרצאה של האסטרופיזיקאי ומחבר רבי המכר, פרופ’ מריו ליביו. בין לבין נדליק נר חנוכה, נאכל סופגניות ונהנה מקטע מוזיקלי מאת יובל בקר.
הכניסה חופשית אך מספר המקומות מוגבל, על מנת להבטיח את מקומכם יש להירשם מראש.
לפרטים נוספים והרשמה: http://tomerv.wixsite.com/ips2016

גילוי גלי כבידה – חלון חדש לחקר היקום

גילוי גלי כבידה – חלון חדש לחקר היקום

מתנת המאה לאלברט איינשטיין

מרצים:

פרופ’ דן מעוז
פרופ’ עמיר לוינסון
ד”ר דובי פוזננסקי

החוג לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל-אביב

הרצאה מיוחדת!

רביעי, 24.2.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

המדידה הישירה של גלי כבידה על ידי שיתוף הפעולה LIGO היא הישג מדהים לאנושות. מעבר לאישוש אחת התחזיות של תורת היחסות הכללית, היא פותחת פתח לאסטרונומיה מסוג חדש, אסטרונומיה שאינה מתבססת על הספקטרום האלקטרו-מגנטי. במסגרת הארוע יסבירו חברי סגל מהמחלקה לאסטרופיזיקה של אוניברסיטת תל-אביב היבטים שונים של התגלית.

בתוכנית:
פרופ’ דן מעוז: “מורשתו של איינשטיין – יחסות כללית וגלי כבידה”
פרופ’ עמיר לוינסון: “גילוי גלי כבידה בעזרת LIGO”
ד”ר דובי פוזננסקי: “מיזוג חורים שחורים וגלי כבידה”

הדגמה באדיבות ד”ר חיים סוכובסקי

The Cosmic Web and Galaxy Ecology

The Cosmic Web and Galaxy Ecology

מרצה: Dr. Caterina Lani

Tel-Aviv University

רביעי, 17.2.2016, 19:00, אולם לב

ההרצאה תתקיים באנגלית

תקציר ההרצאה

In recent years it has become apparent that galaxies are not randomly distributed across the sky. Instead, they form a well-defined large-scale structure dubbed the Cosmic Web. This consists of highly clustered regions (clusters), connected by filamentary structures (filaments) and surrounded by sparser regions (voids). The formation, evolution and properties of galaxies are related to where they reside in the Cosmic Web, i.e. their environment. In this talk I will start by briefly describing the composition of galaxies and the range of properties with which astronomers characterize them. Then I will discuss galaxy environments and how these, together with the large-scale dark matter distribution, strongly correlate with fundamental properties of galaxies. I will conclude by drawing together several astronomical observations, offering the current interpretation of why environments may be fundamental in shaping the galaxy population as we know it today.

היקום הקדום

היקום הקדום

מהשניות הראשונות עד קרינת הרקע הקוסמית

מרצה: ד”ר מאיר שמעון

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 18.11.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הקוסמולוגיה המודרנית מייצגת התפתחות משמעותית בהבנתנו את מבנה היקום באופן כללי ואת היקום הקדום בפרט. בהרצאה נסקור את התהליכים העיקריים שאירעו בשניות ובדקות הראשונות לאחר המפץ הגדול ובעידנים מאוחרים יותר, לפי המודל הקוסמולוגי המקובל כיום. נשים דגש מיוחד על ההנחות הבסיסיות עליהן הוא מסתמך ונציג את הכלים התיאורטיים והתצפיתיים בהם נעשה שימוש.

היקום החיוור

היקום החיוור

מרצה: ד”ר נח ברוש

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 10.6.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

כשאנו חושבים על גלקסיות התמונה שבדרך כלל מופיעה היא של גלקסיה ספירלית גדולה ובהירה או אולי גלקסיה אליפטית לא פחות גדולה ובהירה. בהרצאה זו אתמקד בסוג גלקסיות שרק לאחרונה הפכו למוקד התעניינות של האסטרונומים: גלקסיות בעלות בהירות ליחידת שטח נמוכה. גלקסיות אלה קשות לצפייה כי בהירותן המשטחית קטנה בהרבה מזו של השמיים אך גילוין ובחינתן עשויה לסייע בהבנת התכולה של היקום. אראה דוגמאות של ממצאים חדשים ואתאר טלסקופ חדש במצפה הכוכבים ע”ש וייז של אוניברסיטת תל אביב, שיחקור עצמים מסוג זה.

הבעיה עם קופרניקוס

הבעיה עם קופרניקוס

מרצה: פרופ’ מנחם פיש

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 29.4.2015, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

השערת קופרניקוס, שהתפרסמה ב-1543, מסמלת יותר מכל הישג מדעי אחר של התקופה את ראשית המהפכה המדעית הגדולה של המאה ה-17. שתי הנחותיה המהפכניות נדמות תמימות לגמרי: ייחוס שתי תנועות מעגליות לכדור הארץ, האחת סביב צירו והשניה מסביב לשמש. ואולם, כפי שנראה, הנחות אלה הפרו נורמות מדעיות בסיסיות כל כך שעצם העלאתה על הדעת בשעתה, שלא לדבר על אימוצה על ידי קפלר וגליליאו הנם תעלומה של ממש.