מרצה: פרופ’ צבי מזא”ה
רביעי, 27.3.2019, 19:00, אולם לב
ההרצאה תעסוק בכוכבי-לכת מסביב לשמשות אחרות שהתגלו בשנים האחרונות, על-אף שהאסטרונומים מחפשים אחריהם מאז ימיו של קופרניקוס. התגלו כיום למעלה מ-3000 כוכבי-לכת חדשים, שלחלקם תכונות מפתיעות השונות מאלו שאנו מוצאים במערכת השמש שלנו. תכונות אלו מחייבות את המדענים לחשיבה מחודשת של הגדרת כוכב-הלכת ושל תהליך היצירה של מערכת השמש. ההרצאה תסקור את דרכי הגילוי של כוכבי-הלכת החדשים ואת התכונות המפתיעות שלהם.
מרצה: ד”ר לב טל-אור
רביעי, 2.1.2019, 19:00, אולם לב
הכוכב של ברנרד נמצא במרחק של שש שנות אור ממערכת השמש, ונחשב ל”שכן ממול” במונחים גלקטיים. רק מערכת כוכבים אחת, אלפא קנטאורי, קרובה אלינו יותר ממנו. בשנת 2018, אחרי שאלפי פלנטות זוהו סביב כוכבים רחוקים בהרבה, הצליח צוות חוקרים בינלאומי לזהות כוכב-לכת המקיף את הכוכב של ברנרד: פלנטה סלעית וקפואה, בעלת מסה גדולה פי שלושה לפחות מכדור-הארץ, המקיפה את הכוכב כל 233 יום.
מאז שהתגלה בשנת 1916 על-ידי האסטרונום האמריקני אדוארד ברנרד ככוכב המהיר ביותר על כיפת השמים, הכוכב של ברנרד נחקר לעומק. חיפוש כוכבי-לכת המקיפים אותו החל כבר באמצע המאה שעברה בשיטת האסטרומטריה: מדידה מדויקת של מיקום הכוכב על-פני כיפת השמים. בשנות ה-60 אף טען אסטרונום הולנדי בשם פיטר ואן דר קאמפ כי הצליח לגלות בעזרת שיטה זו כוכב-לכת המקיף את הכוכב השכן אחת ל-20 שנה בערך. לצערו, הטענה שלו התבררה בדיעבד כשגיאת מדידה.
בהרצאה אסקור בקצרה את השיטות השונות לגילוי כוכבי-לכת סביב הכוכבים הקרובים למערכת השמש. אספר איך גילינו השנה את כוכב-הלכת הראשון סביב כוכב ברנרד, למרות העדר הצלחה עד שנה זו. לבסוף, אנסה להעריך את ההשפעה של הגילוי על התפתחויות עתידיות בתחום חקר כוכבי-הלכת מחוץ למערכת השמש.
מרצה: ד”ר עדי ציטרין
רביעי, 6.6.2018, 19:00, אולם לב
גופים מסיביים בשמיים פועלים כמעיין זכוכיות מגדלת קוסמיות המגדילות גופים רחוקים יותר הנמצאים מאחוריהן. מדידות עידוש כבידתי שנעשו לפני 99 שנים, בתום ימי מלחמת העולם הראשונה, איששו את תורת היחסות הכללית של איינשטיין, והפכו אותו כמעט בין לילה למדען המפורסם שהוא. בהרצאה אסקור את המדע הנעשה בעזרת עדשות כבידה – החל מסיפור אישוש תורת היחסות ועד למדע תחרותי עכשווי כגון חקר החומר האפל, כוכבי-לכת במערכות שמש אחרות, וכן – בשל כושר ההגדלה של עדשות קוסמיות אלה – הגלקסיות הראשונות ביקום.
מרצה: ד”ר רעות סורק-אברמוביץ’
רביעי, 23.5.2018, 19:00, אולם לב
יש חיים ביקום! באמת! בואו לראות אלו חיים מוזרים יש בכדור-הארץ, ומה הסיכוי למצוא אותם בחלל.
מדע האסטרוביולוגיה מרכז תחומים מרתקים כמו גיאולוגיה, אבולוציה, מיקרוביולוגיה, ביג דאטה, רובוטיקה, ועוד. השאלות שאני נהנית לחקור: איך התחילו החיים על כדור-הארץ? איך מגלים חיים על כוכב-לכת מרוחק? מי גר בסביבות חיים קיצוניות להחריד, והאם ניתן להרוויח פתרונות ביוטכנולוגיים מחיידקים?
איך גילינו את כוכב הלכת פרוקסימה b ומה אנחנו יודעים עליו?
מרצה: ד”ר אביב אופיר
רביעי, 9.11.2016, 19:00, אולם לב
והנה מתברר שסביב הכוכב הקרוב ביותר ישנה פלנטה, והיא קטנה, וניתנת לגילוי, ונמצאת באזור הניתן ליישוב… שילוב נסיבות מפואר בהחלט. בהרצאה זו אסביר כיצד התגלתה פרוקסימה b ומה יודעים עליה. אתאר כיצד עשויה להיראות הפלנטה ועם מה יצטרכו להתמודד היצורים החיים עליה (אם יש), ואת היוזמה המהפכנית לשלוח לשם חלליות על מנת שיצלמו אותה מקרוב.
שיטות חדשות לחיפוש חיים הרחק מכדור הארץ
מרצה: פרופ’ אברהם לייב
ראש החוג לאסטרונומיה ומנהל המכון לתאוריה ומחשוב, אוניברסיטת הרווארד
רביעי, 31.12.2014, 19:00, אולם לב
״האם אנחנו לבד או היקום שוקק חיים?״ היא אחת השאלות הבסיסיות ביותר במדע. לתשובה עליה יכולה להיות השפעה דרמטית על החברה והתרבות. במהלך העשור הקרוב, פיתוחים טכנולוגיים יאפשרו לאסטרונומים לבחון שאלה זו בדרכים חדשות. בהרצאה אתאר מספר שיטות חדשניות בעלות פוטנציאל לגלות צורות חיים פרימיטיביות או מתקדמות במערכת השמש וסביב כוכבים קרובים. כמו כן, אדון בשאלות כגון כמה מוקדם לאחר המפץ הגדול יכלו להופיע חיים ומה סיכוייהם לשרוד בעתיד הקוסמי הרחוק.
מרצה: פרופ’ דן מעוז
רביעי, 19.2.2014, 19:00, אולם לב
החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, והתוכניות להתחקות אחר סימני חיים על כוכבי לכת אלה, הם בין ההתפתחויות המרתקות ביותר במדע כיום. אציג סקירה היסטורית קצרה של הנושא, מההתחלות הטרום-מדעיות שלו ועד לשטף האדיר של תוצאות המתקבלות בשנים האחרונות. אתאר מספר שיטות פשוטות אך מתוחכמות לגילוי ולחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים, והתוצאות המרתקות שהן הביאו. בהמשך אתאר את השלב הבא, אסטרוביולוגיה, החיפוש אחר סימני חיים מחוץ לכדור הארץ. מוטיבציה מרכזית לכל החיפוש, מעבר לסקרנות הטבעית לגבי השאלה ‘האם אנו לבד’ היא האפשרות להבנה עמוקה של הופעת החיים על כדור הארץ. גם להעדרם של חיים על פלנטות אחרות בהן יש תנאים מתאימים לחיים תהיה משמעות עמוקה עבורנו ועבור מקומנו ביקום.
מרצה: ד”ר חגי פרץ
רביעי, 8.5.2013, 19:00, אולם לב
בשנים האחרונות התגלו מאות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו, ואלפי כוכבי לכת פוטנציאליים נוספים ממתינים לבדיקה. חלק מהם עשויים אפילו להתאים לקיום חיים דומים לאלו שעל כדור הארץ. לרבות ממערכות כוכבי לכת אלו ישנן תכונות מוזרות ומפתיעות שלא נחזו באופן תאורטי לפני כן: כוכבי לכת ענקיים שנושקים כמעט לכוכב ובהם טמפרטורות גבוהות, כוכבי לכת קפואים המקיפים את השמש שלהם במרחקים עצומים, או לא קשורים לכל כוכב כלשהו, כוכבי לכת ולהם שתיים או אפילו שלוש שמשות, ועוד ועוד. יד ביד עם ההתפתחויות התצפיתיות התפתחה גם ההבנה התאורטית של היווצרות והתפתחות כוכבי לכת. בהרצאה זאת אתן סקירה גם על מערכות כוכבי לכת “נורמליות” ואיך הן נוצרו וכן אדבר על כמה מן המערכות הפלנטריות המוזרות ביותר שנצפו או הוצעו באופן תאורטי, ושבהן כוכבי הלכת עברו גלגולים רבים וקפצו ממקום למקום לפני שהגיעו למקומם הסופי.
מרצה: ד”ר אבי שפורר
אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה
רביעי, 1.6.2011, 19:00, אולם לב
בהרצאה זו אסקור את משימתו של טלסקופ החלל ע”ש קפלר ואציג מספר תוצאות עדכניות: מהתפלגות הגדלים של כוכבי-לכת, דרך מערכות מרובות כוכבי-לכת, ועד לניסיונות לאתר כוכבי-לכת בגודל כדור-הארץ וכוכבי-לכת שעשויים לקיים חיים.
מרצה: פרופ’ ראם סרי
מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית
רביעי, 12.1.2011, 19:00, אולם לב
החל משנות התשעים, נתגלו הן כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים והן גופים קטנים יותר שהיוו את אבני הבניין של כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו. תגליות אלו הן תחילתו של מסע לחיפוש חיים בעולמות חדשים. אחת השיטות לגלות עצמים אלו משתמשת במעקב אחרי כוכבים רחוקים ומדידת ניצנוצים קלים בעוצמתם. נסקור שיטות אלו ונתאר מה למדנו, כולל גילויו של העצם הקטן ביותר בחגורת קייפר.