מה אנחנו יודעים על השכנים?

מה אנחנו יודעים על השכנים?

איך גילינו את כוכב הלכת פרוקסימה b ומה אנחנו יודעים עליו?

מרצה: ד”ר אביב אופיר

מכון ויצמן למדע

רביעי, 9.11.2016, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

  • ישנם הרבה כוכבים בשמים, אבל רק לחלקם יש פלנטות (כוכבי-לכת) המקיפות אותם.
  • ישנן הרבה פלנטות, אבל רק חלקן הן קטנות ולכן דומות לכדור הארץ – וחלקן הקטן עוד יותר ניתנות לגילוי למרות שהן כל כך קטנות.
  • ומתוך כל הפלנטות, רק חלקן הקטן מאוד נמצא ב”איזור הניתן לישוב” (Habitable zone) שבו לא חם מדי ולא קר מדי, וניתן לקבל מים נוזלים (ולא קרח או אדים).
  • וישנו (ע”פ הגדרה) רק כוכב אחד מכל הכוכבים בשמים שהוא הכוכב הקרוב ביותר אלינו.

והנה מתברר שסביב הכוכב הקרוב ביותר ישנה פלנטה, והיא קטנה, וניתנת לגילוי, ונמצאת באזור הניתן ליישוב… שילוב נסיבות מפואר בהחלט. בהרצאה זו אסביר כיצד התגלתה פרוקסימה b ומה יודעים עליה. אתאר כיצד עשויה להיראות הפלנטה ועם מה יצטרכו להתמודד היצורים החיים עליה (אם יש), ואת היוזמה המהפכנית לשלוח לשם חלליות על מנת שיצלמו אותה מקרוב.

“האם אנחנו לבד?”

"האם אנחנו לבד?"

שיטות חדשות לחיפוש חיים הרחק מכדור הארץ

מרצה: פרופ’ אברהם לייב

ראש החוג לאסטרונומיה ומנהל המכון לתאוריה ומחשוב, אוניברסיטת הרווארד

רביעי, 31.12.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

״האם אנחנו לבד או היקום שוקק חיים?״ היא אחת השאלות הבסיסיות ביותר במדע. לתשובה עליה יכולה להיות השפעה דרמטית על החברה והתרבות. במהלך העשור הקרוב, פיתוחים טכנולוגיים יאפשרו לאסטרונומים לבחון שאלה זו בדרכים חדשות. בהרצאה אתאר מספר שיטות חדשניות בעלות פוטנציאל לגלות צורות חיים פרימיטיביות או מתקדמות במערכת השמש וסביב כוכבים קרובים. כמו כן, אדון בשאלות כגון כמה מוקדם לאחר המפץ הגדול יכלו להופיע חיים ומה סיכוייהם לשרוד בעתיד הקוסמי הרחוק.

כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, חיים מחוץ לכדור הארץ, ולמה זה חשוב

מרצה: פרופ’ דן מעוז

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 19.2.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

החיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, והתוכניות להתחקות אחר סימני חיים על כוכבי לכת אלה, הם בין ההתפתחויות המרתקות ביותר במדע כיום. אציג סקירה היסטורית קצרה של הנושא, מההתחלות הטרום-מדעיות שלו ועד לשטף האדיר של תוצאות המתקבלות בשנים האחרונות. אתאר מספר שיטות פשוטות אך מתוחכמות לגילוי ולחקר כוכבי לכת חוץ שמשיים, והתוצאות המרתקות שהן הביאו. בהמשך אתאר את השלב הבא, אסטרוביולוגיה, החיפוש אחר סימני חיים מחוץ לכדור הארץ. מוטיבציה מרכזית לכל החיפוש, מעבר לסקרנות הטבעית לגבי השאלה ‘האם אנו לבד’ היא האפשרות להבנה עמוקה של הופעת החיים על כדור הארץ. גם להעדרם של חיים על פלנטות אחרות בהן יש תנאים מתאימים לחיים תהיה משמעות עמוקה עבורנו ועבור מקומנו ביקום.

המקרה המוזר של כוכבי לכת מקפצים בשעת לילה

מרצה: ד”ר חגי פרץ

הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל

רביעי, 8.5.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בשנים האחרונות התגלו מאות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו, ואלפי כוכבי לכת פוטנציאליים נוספים ממתינים לבדיקה. חלק מהם עשויים אפילו להתאים לקיום חיים דומים לאלו שעל כדור הארץ. לרבות ממערכות כוכבי לכת אלו ישנן תכונות מוזרות ומפתיעות שלא נחזו באופן תאורטי לפני כן: כוכבי לכת ענקיים שנושקים כמעט לכוכב ובהם טמפרטורות גבוהות, כוכבי לכת קפואים המקיפים את השמש שלהם במרחקים עצומים, או לא קשורים לכל כוכב כלשהו, כוכבי לכת ולהם שתיים או אפילו שלוש שמשות, ועוד ועוד. יד ביד עם ההתפתחויות התצפיתיות התפתחה גם ההבנה התאורטית של היווצרות והתפתחות כוכבי לכת. בהרצאה זאת אתן סקירה גם על מערכות כוכבי לכת “נורמליות” ואיך הן נוצרו וכן אדבר על כמה מן המערכות הפלנטריות המוזרות ביותר שנצפו או הוצעו באופן תאורטי, ושבהן כוכבי הלכת עברו גלגולים רבים וקפצו ממקום למקום לפני שהגיעו למקומם הסופי.

טלסקופ החלל ע”ש קפלר: צעד ראשון בחיפוש אחר חיים בגלקסיה

מרצה: ד”ר אבי שפורר

אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה

רביעי, 1.6.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בהרצאה זו אסקור את משימתו של טלסקופ החלל ע”ש קפלר ואציג מספר תוצאות עדכניות: מהתפלגות הגדלים של כוכבי-לכת, דרך מערכות מרובות כוכבי-לכת, ועד לניסיונות לאתר כוכבי-לכת בגודל כדור-הארץ וכוכבי-לכת שעשויים לקיים חיים.

נצנוצים של כוכבים: כוכבי לכת, אבני הבנין שלהם והמסע לחיפוש החיים

מרצה: פרופ’ ראם סרי

מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית

רביעי, 12.1.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

החל משנות התשעים, נתגלו הן כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים והן גופים קטנים יותר שהיוו את אבני הבניין של כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו. תגליות אלו הן תחילתו של מסע לחיפוש חיים בעולמות חדשים. אחת השיטות לגלות עצמים אלו משתמשת במעקב אחרי כוכבים רחוקים ומדידת ניצנוצים קלים בעוצמתם. נסקור שיטות אלו ונתאר מה למדנו, כולל גילויו של העצם הקטן ביותר בחגורת קייפר.