קטגוריה: התפתחות כוכבים

מרצה: ד״ר אורן סלואן, אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 14.1.2026, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

תקציר ההרצאה

רוב המסה ביקום איננה כוכבים, גז או גלקסיות – אלא חומר מסתורי שאיננו יודעים ממה הוא עשוי: חומר אפל. למרות עשרות שנים של ניסויים מתוחכמים במעבדות תת-קרקעיות ובמאיצי חלקיקים, טבעו של החומר האפל נותר חידה. ייתכן שהוא כמעט ואינו מתקשר עם עולמנו כלל, למעט דרך כוח הכבידה. אם כך, היקום עצמו הופך למעבדה שלנו. בהרצאה אסקור את העדויות המרשימות לקיומו של החומר האפל – מתנועת גלקסיות ועד למבנה היקום בקנה מידה קוסמי – ואציג את השיטות החדשניות ביותר שבהן אסטרופיזיקאים חוקרים כיום את השמיים בתקווה לחשוף את הסקטור האפל של הטבע.

מרצה: ד”ר נעמה חלקון

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.06.2023, 19:00, אולם דאך, שנקר כימיה, אוניברסיטת תל אביב (הוראות הגעה)

תקציר ההרצאה

למעלה מ-97% מכל הכוכבים, כולל השמש שלנו, יסיימו את חייהם כננסים לבנים: כוכבים קטנים ודחוסים, המתקררים באטיות במשך מיליארדי שנים. מאחר שלרוב הכוכבים דמויי-השמש יש כוכבי-לכת המקיפים אותם, תצפיות בננסים לבנים יכולות ללמד אותנו על גורלן של מערכות פלנטריות. עד לאחרונה התמקד החיפוש של כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש בכוכבים דמויי-שמש. בשנים האחרונות גילו תצפיות בננסים לבנים עדויות לשאריות ושרידים ממערכות פלנטריות קדומות, ואף כוכב-לכת דמוי-צדק במסלול קרוב לננס הלבן. כוכבי-לכת הנמצאים במסלול קרוב לננס לבן יכולים להישאר ב”אזור הישיב”, בו הטמפרטורה מתאימה לקיום מים נוזליים, במשך מיליארדי שנים – זמן מספיק להתפתחות חיים. כוכב-לכת המקיף את הננס הלבן במסלול החותך את קו הראיה שלנו אל הכוכב, יסתיר את הננס בעת שיחלוף על פניו, בדומה למתרחש בליקוי חמה. מאחר שננס לבן דומה בגודלו לכדור-הארץ, כוכב-לכת ארצי יכול לגרום לירידה משמעותית בכמות האור המגיעה אלינו מהננס בעת מעברו על-פני הכוכב. השינוי המשמעותי באור הננס בעת המעבר, יכול לאפשר מדידה ברורה יותר של ההרכב האטמוספרי של כוכב-הלכת, מה שעשוי להוביל לגילוי הראשון של חומרים שנוכחתם מעידה על קיום חיים, כמו חמצן מולקולרי, מחוץ למערכת השמש.

למערכות זוגיות של כוכבים הכוללות שני ננסים לבנים חשיבות למגוון רחב של שאלות אסטרופיזיקאיות, מהתפתחות כוכבים ועד ליצירת גלי כבידה. אחת מהשאלות עוסקת בגורמים להתפוצצות של ננסים לבנים בסופרנובה מסוג Ia, שהיא מקור חשוב ליסודות הכבדים בטבלה המחזורית, ואף משמשת אותנו למדידת מרחקים ביקום. לפי אחד התרחישים המובילים, סופרנובה כזאת מתרחשת כאשר שני ננסים לבנים מתמזגים אחד עם השני.

חקר ננסים לבנים וסביבתם הקרובה חשוב, אם כן, לפתרון מספר שאלות פתוחות. תצפיות בננסים לבנים יכולות לגלות נוכחות של בני-לויה כמו ננסים לבנים אחרים, שאריות ממערכות שמש קדומות, ואף כוכבי-לכת בהם יתכנו חיים. בהרצאה נראה מה ניתן ללמוד מתצפיות בננסים לבנים, וכיצד ניתן לעשות זאת.

מרצה: פרופ’ אבישי גל-ים

מכון ויצמן למדע

רביעי, 01.06.2022, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

לחצו כאן לעמוד היוטיוב שלנו

תקציר ההרצאה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות לנו לראשונה לסרוק את שמי הלילה מדי ערב ולחפש מקורות קרינה חדשים, שלא נראו לעינינו אתמול או שלשום. רבים מהמקורות הללו הם אור שנפלט מפיצוצים של כוכבים בגלקסיות מרוחקות שהגיעו לסוף דרכם. בפיצוצים כאלו נפלטת כמות אדירה של אנרגיה ומתרחשים תהליכים פיסקליים שעשויים לחשוף בפנינו רמזים לשאלות מפתח בהבנת היקום.

כיצד נוצרו היסודות מהם מורכב הטבע שסביבנו, כולל אנו עצמנו? כיצד נולדים חורים שחורים? תשובות לשאלות אלו ואחרות ייחשפו בפנינו על ידי מתקני תצפית חדשים הנבנים בימים אלו על הקרקע ובחלל.