איפה כל המסה? בעקבות החומר האפל ביקום

איפה כל המסה? בערבות החומר האפל ביקום. יום רביעי, 14.1.26, שעה 19:00, אוניברסיטת תל אביב, בניין שנקר אולם לב

מרצה: ד״ר אורן סלואן, אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 14.1.2026, 19:00, אולם לב (הוראות הגעה)

 

 

 

 

 

תקציר ההרצאה

רוב המסה ביקום איננה כוכבים, גז או גלקסיות – אלא חומר מסתורי שאיננו יודעים ממה הוא עשוי: חומר אפל. למרות עשרות שנים של ניסויים מתוחכמים במעבדות תת-קרקעיות ובמאיצי חלקיקים, טבעו של החומר האפל נותר חידה. ייתכן שהוא כמעט ואינו מתקשר עם עולמנו כלל, למעט דרך כוח הכבידה. אם כך, היקום עצמו הופך למעבדה שלנו. בהרצאה אסקור את העדויות המרשימות לקיומו של החומר האפל – מתנועת גלקסיות ועד למבנה היקום בקנה מידה קוסמי – ואציג את השיטות החדשניות ביותר שבהן אסטרופיזיקאים חוקרים כיום את השמיים בתקווה לחשוף את הסקטור האפל של הטבע.

אסטרונומיה, בשביל מה זה טוב?

אסטרונומיה, בשביל מה זה טוב?

מרצה: פרופ׳ יאיר הרכבי

רביעי, 4.6.2025, 19:00, אולם לב, בניין שנקר, אוניברסיטת תל אביב

     

תקציר ההרצאה:

אנחנו חיים בעידן זהב של אסטרופיזיקה. טלסקופים חדשניים יחד עם יכולות חישוב וניתוח נתונים מהפכניות מאפשרים לנו לגלות יותר ויותר על היקום. אבל בשביל מה זה טוב? כל זה עולה כסף. לא עדיף להשקיע אותו במחקר שיקדם ישירות את האנושות? בהרצאה זו אציג מדוע חשוב להשקיע במדע מונחה סקרנות בכלל ובאסטרופיזיקה בפרט, תוך מתן דוגמאות קונקרטיות לתרומה של המחקר הזה לחיינו היום.
 

חלקיקים ביקום המוקדם: הצד האפל של היקום

פרופ’ מיכאל גלר – חלקיקים ביקום המוקדם: הצד האפל של היקום

מרצה: פרופ׳ מיכאל גלר

רביעי, 14.5.2025, 19:00, אולם לב, בניין שנקר, אוניברסיטת תל אביב

     

תקציר ההרצאה:

בעשורים האחרונים בפיזיקת החלקיקים גילינו גן חיות של חלקיקים שונים במאיצי חלקיקים ענקיים ופענחנו את המבנה המתמטי המסתתר מאחורי גן החיות הזה  – הנקרא ״המודל הסטנדרטי של החלקיקים״. המודל הזה מסביר את כל הניסויים בכדור הארץ – את מבנה החומר, את הריאקציות הגרעיניות האפשרויות וכל חלקיק שאי פעם נוצר בכל מאיץ. אבל כאשר מסתכלים על תצפיות קוסמיות – החלקיקים שאנו מכירים אחראיים לאחוזים בודדים מהאנרגיה הכוללת של היקום היום – כל שאר היקום הינו ״אפל״. בהרצאה, פרופ’ מיכאל גלר יספר לנו על מה ידוע ומה לא ידוע לנו על ההיסטוריה של היקום, על החומר האפל וההיסטוריה שלו וקצת גם על האנרגיה האפלה מנקודת מבט של פיזיקאי חלקיקים.

האם כדור הארץ יוצא דופן?

מרצה: פרופ׳ מריו ליביו

רביעי, 1.1.2025, 19:30, אולם לב, בניין שנקר, אוניברסיטת תל אביב

     

תקציר ההרצאה:

השאלות ״כיצד החלו החיים בכדור הארץ?״ ו״האם אנחנו לבד ביקום?״ הן ללא ספק שתיים מהשאלות המסקרנות במדע. בעוד שעד לאחרונה השאלות האלו נטו להידחק לתיבת ה״קשה מדי״, הנסיונות לענות עליהן נהפכו כעת לחזיתות דינמיות ותוססות במדע.
אתאר כיצד החיפוש אחר חיים קוסמיים עוקב אחר שני קווים מקבילים ובלתי תלויים של מחקר: מחקרים חדשניים במעבדה המנסים לקבוע האם חיים יכולים להיווצר מתוך כימיה בלבד, ומחקרים אסטרונומיים מתקדמים לחיפוש אחר חיים בכוכבי לכת וירחים שונים במערכת השמש שלנו וכאלו שסובבים סביב כוכבים אחרים. אני אבחן כיצד חוקרים, תוך שימוש בידע שנאסף בניסויים כימיים יצירתיים, מחקרים גאולוגיים, תצפיות אסטרונומיות מתקדמות וחוקרים בעלי תיאוריות מלאות דמיון הצליחו לתאר מסלול אפשרי וסביר שמוביל אותנו מהיווצרות כדור הארץ להופעת התאים הביולוגיים הראשוניים.

הקלטת ההרצאה:

חץ – מערכת נגד אסטרואידים – הניסוי החללי הראשון בהגנה פלנטרית

מרצה: ד”ר דוד פולישוק

מכון ויצמן למדע

שני, 2.12.2024, 19:00, אוניברסיטת תל אביב, אולם לב (הוראות הגעה)

המועדון האסטרונומי מציג: הרצאה לקהל הרחב ד"ר דוד פולישוק מכון ויצמן למדע חץ - מערכת נגד אסטרואידים הניסוי החללי הראשון בהגנה פלנטרית שני | 2.12.2024 | 19:00 אולם לב | בניין שנקר | אוניברסיטת תל אביב
חץ – מערכת נגד אסטרואידים – הניסוי החללי הראשון בהגנה פלנטרית

תקציר ההרצאה

לראשונה בהיסטוריה נוסתה שיטת הגנה פלנטרית של הסטת אסטרואיד על ידי התנגשות בו. המשימה, DART (חץ) נועדה למדוד כיצד המבנה הפריך של אסטרואידים מעצים את התנע המועבר אליו מחללית הפוגעת בו במהירות.

בניסוי שהתקיים בספטמבר 2022, השתתפו אסטרונומים מכל העולם, כולל מישראל, במטרה למדוד את השינוי במסלול האסטרואיד אבל גם כדי לבחון את החומר שנזרק ממנו, חומר שחושף את מה שמסתתר מתחת לפני השטח.

בהרצאה זו, ד”ר דוד פולישוק יציג לנו את הסכנה מאסטרואידים, את משימת DART ותוצאותיה, ואת תפקידו האסטרונומי בצוות המחקר.

 

 

 

 

SPCENTER: מסע לאינסוף ומעבר

דיזנגוף סנטר, תל אביב

שני, 11.11.24, החל מ-18:00, ההרצאות ברחבת הבוטיק, קומה 1-, התצפיות על הגג

התצפיות יתקיימו כתלות בתנאי מזג האוויר.

SPACENTER💫 – קישור להרשמה 

אירוע החלל שיקח אתכם לאינסוף ומעבר🪐🌌 

אנחנו מזמינים אתכם לחוויה יוצאת דופן בשיתוף הדיזנגוף סנטר בתל אביב!

מה מחכה לכם?

🔭 סדרת הרצאות קצרות בסגנון TED על עולמות רחוקים ותופעות ייחודיות בגלקסיות קרובות, והרצאה מרכזית של פרופ’ יאיר הרכבי

✨ תצפיות שמיים מקצועיות – עם טלסקופים גדולים במיוחד! נצפה בירח, בשבתאי ואפילו בצדק (תלוי במזג האוויר)

📅 יום שני, 11.11

⏱️ בשעה 18:00

📍ההרצאות ברחבת הבוטיק, קומה 1-, התצפיות על הגג

הכניסה חופשית בהרשמה מראש, לא דורש ידע מקדים!

 

איך צדים חורים שחורים?

מרצה: ד”ר תומר שנהר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 31.7.2024, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

לפני קצת יותר מ-100 שנה, קיומם של חורים שחורים נובא על ידי איינשטיין.  כ-50 שנים לאחר מכן, התגלה לראשונה חור שחור: אובייקט כה מאסיבי ודחוס שאף אור אינו יכול לברוח ממנו.

מאז, התגלו שלל חורים שחורים: כאלה שסופחים חומר מכוכבים אחרים, כאלה ששוקלים כמו מיליארדי שמשות, ואף כאלה שמתמזגים עם חורים שחורים קדומים בקצה היקום. עם זאת, נדמה שגילינו רק את קצה הקרחון: התיאוריה מרמזת שמאות מיליוני חורים שחורים משוטטים ברחבי הגלקסיה, בעוד אנו מצאנו רק עשרות.

בהרצאה, נלמד על טכניקות שונות לגילוי חורים שחורים מסוגים שונים, למה חשוב למצוא אותם, וכיצד מספר החורים השחורים הידוע לנו צפוי לגדול בסדרי גודל בשנים הקרובות דרך מדידות של קרינה אלקטרומגנטית וגלי כבידה.

 

בני-לויה ושאריות מסביב לננסים לבנים

הרצאה לקהל הרחב בני-לויה ושאריות מסביב לננסים לבנים ד"ר נעמה חלקון, מכון ויצמן למדע רביעי, 2023.06.21, 19:00, אולם דאך, אוניברסיטת תל אביב

מרצה: ד”ר נעמה חלקון

מכון ויצמן למדע

רביעי, 21.06.2023, 19:00, אולם דאך, שנקר כימיה, אוניברסיטת תל אביב (הוראות הגעה)

 

תקציר ההרצאה

למעלה מ-97% מכל הכוכבים, כולל השמש שלנו, יסיימו את חייהם כננסים לבנים: כוכבים קטנים ודחוסים, המתקררים באטיות במשך מיליארדי שנים. מאחר שלרוב הכוכבים דמויי-השמש יש כוכבי-לכת המקיפים אותם, תצפיות בננסים לבנים יכולות ללמד אותנו על גורלן של מערכות פלנטריות. עד לאחרונה התמקד החיפוש של כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש בכוכבים דמויי-שמש. בשנים האחרונות גילו תצפיות בננסים לבנים עדויות לשאריות ושרידים ממערכות פלנטריות קדומות, ואף כוכב-לכת דמוי-צדק במסלול קרוב לננס הלבן. כוכבי-לכת הנמצאים במסלול קרוב לננס לבן יכולים להישאר ב”אזור הישיב”, בו הטמפרטורה מתאימה לקיום מים נוזליים, במשך מיליארדי שנים – זמן מספיק להתפתחות חיים. כוכב-לכת המקיף את הננס הלבן במסלול החותך את קו הראיה שלנו אל הכוכב, יסתיר את הננס בעת שיחלוף על פניו, בדומה למתרחש בליקוי חמה. מאחר שננס לבן דומה בגודלו לכדור-הארץ, כוכב-לכת ארצי יכול לגרום לירידה משמעותית בכמות האור המגיעה אלינו מהננס בעת מעברו על-פני הכוכב. השינוי המשמעותי באור הננס בעת המעבר, יכול לאפשר מדידה ברורה יותר של ההרכב האטמוספרי של כוכב-הלכת, מה שעשוי להוביל לגילוי הראשון של חומרים שנוכחתם מעידה על קיום חיים, כמו חמצן מולקולרי, מחוץ למערכת השמש.

למערכות זוגיות של כוכבים הכוללות שני ננסים לבנים חשיבות למגוון רחב של שאלות אסטרופיזיקאיות, מהתפתחות כוכבים ועד ליצירת גלי כבידה. אחת מהשאלות עוסקת בגורמים להתפוצצות של ננסים לבנים בסופרנובה מסוג Ia, שהיא מקור חשוב ליסודות הכבדים בטבלה המחזורית, ואף משמשת אותנו למדידת מרחקים ביקום. לפי אחד התרחישים המובילים, סופרנובה כזאת מתרחשת כאשר שני ננסים לבנים מתמזגים אחד עם השני.

חקר ננסים לבנים וסביבתם הקרובה חשוב, אם כן, לפתרון מספר שאלות פתוחות. תצפיות בננסים לבנים יכולות לגלות נוכחות של בני-לויה כמו ננסים לבנים אחרים, שאריות ממערכות שמש קדומות, ואף כוכבי-לכת בהם יתכנו חיים. בהרצאה נראה מה ניתן ללמוד מתצפיות בננסים לבנים, וכיצד ניתן לעשות זאת.

Galaxies and Black Holes

Galaxies and Black Holesמרצה: Prof. Reinhard Genzel

Max Plank Institute for Extraterrestrial Physics

שני, 1.5.2023, 18:00, אולם פאסטליכט, אוניברסיטת תל אביב

ההרצאה תשודר בשידור חי בזום ובעמוד היוטיוב

 

תקציר ההרצאה

Most galaxies in the Universe contain gigantic black holes in their centers. Sometimes, the black holes absorb gas and stars via the strong gravity, and just before disappearing into the black holes, the material can get very hot and shine brightly as quasars that can be seen across the entire cosmos. I will describe the
major observational progress in the study of our own Milky Way galactic center, proving that massive black holes actually exist, and that they also test Einstein’s theory of General Relativity

אולטראסאט – טלסקופ חלל ישראלי למחקר פורץ דרך של תופעות חולפות ביקום

הרצאה לקהל הרחב אולטראסאט: טלסקופ החלל ישראלי למחקר פורץ דרך של תופעות חולפות היקום. דר׳ יוסי שורצולד, מכון ויצמן למדע. 08.06.2022מרצה: דר׳ יוסי שורצולד 

מכון ויצמן למדע

רביעי, 8.6.2022

תקציר ההרצאה

היקום הדינמי רווי בהתרחשויות ואירועים – כוכבים מתפוצצים בעוצמה אדירה, עצמים מתנגשים ומרעידים את המרחב, חורים שחורים קורעים חלקים מגופי ענק ובולעים אותם כאילו לא היו מעולם. תופעות חולפות אלה מעניקים לנו הזדמנות ללמוד על כמה מהשאלות הגדולות באסטרופיסיקה – מהם מקורות היסודות ביקום? כיצד מתפוצצים כוכבים? מהו קצב ההתפשטות הנוכחי של היקום? סביב אילו שמשות רחוקות יכולים להיות כוכבי הלכת העשויים לאכלס חיים? ועוד… אולטראסאט, טלסקופ החלל הראשון של ישראל, יחולל מהפכה ביכולתנו לחקור את היקום הדינמי ויקדם משמעותית את הבנת חוקי הפיסיקה של החלל. אודות לשדה הראיה הרחב שלו, היכולת למדוד קרינה על-סגולה, ומהירות התגובה שלו, אולטראסאט יוביל את המחקר בשאלות שיעמדו במרכז המחקר העולמי בתחום האסטרופיסיקה בעשור הקרוב. הלוויין, שנבנה על ידי התעשיות הישראליות, יעמיד את ישראל – ואת המדענים והמהנדסים הישראלים – בחזית התנופה העולמית לחקר החלל באמצעות לוויינים קטנים, יחזק את מעמדה של ישראל ע”י יצירת שיתופי פעולה עם סוכנויות מובילות כ-NASA, וימשוך תלמידים ישראלים מוכשרים לעיסוק בתחומי המדע והטכנולוגיה.

לצפייה בהקלטת ההרצאה: