התפתחויות אחרונות ותהיות מתמשכות בתורת היקום

התפתחויות אחרונות ותהיות מתמשכות בתורת היקום

מרצה: פרופ’ יואל רפאלי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 12.11.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

הלוויין הקוסמולוגי השלישי, פלאנק, השלים לאחרונה מיפוי מלא של קרינת הרקע הקוסמית. המדידות המדויקות של פלאנק מהוות שיפור משמעותי בהשוואה לאלה של WMAP, הן ברגישותן ובאיכות ההפרדה המרחבית, והן ביכולת למדוד את השפעת התפתחות מבנה היקום על הקרינה בדרכה הארוכה אלינו מאז פליטתה (בעידן השחבור). האיכות הגבוהה של מדידות פלאנק מאפשרת קביעה מדויקת של הגדלים הפיזיקליים המאפיינים את תכונותיו הגלובליות של היקום. במבט רחב יותר – בפתחה של שנת המאה לתורת היחסות הכללית של אינשטיין – יש עדיין היבטים תמוהים בתמונת העולם הנוכחית. ההסברים האפשריים להיבטים אלה כוללים תורת יחסות מוכללת שאחת מהשלכותיה היסודיות היא תמונת עולם שונה בתכלית מזו המקובלת כיום.

המפץ הגדול, גלי כבידה, ומאסטר שף

מרצה: פרופ’ רנן ברקנא

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 30.4.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בחודש שעבר, תגלית מרעישה הכתה גלים בעולם הפיסיקה. טלסקופים המוצבים בקוטב הדרומי הצליחו לראות סימן כמעט ממש מרגע תחילת היקום. התגלית איחדה ואוששה בבת אחת את המפץ הגדול, תורת היחסות של איינשטיין, ותורת התפיחה. בהרצאה ננסה להבין מה הייתה התגלית, כולל סקירה קצרה של נושאים אלה ואחרים – הקרינה הקוסמית, גלי כבידה וקיטוב.

סולם שראשו בשמיים: כיצד למדוד את המרחק לקצה היקום

מרצה: פרופ’ חגי נצר

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 15.1.2014, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

שאלת השאלות באסטרונומיה היתה ועודנה כיצד למדוד מרחקים לכוכבים קרובים, לגלקסיות רחוקות, ולקצה היקום הנראה לעיננו.השיטות שפותחו על ידי האבל והאסטרונומים הגדולים הנוספים של המאה ה-20 הביאו לפריצת דרך המבוססת על תכונותיהן של סופרנובות. הן הביאו גם למתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 2011. אלא שהסיפור לא הסתיים משום ששיטת הסופרנובות מוגבלת אף היא למדידת מרחקים שאינם עולים על 10 מיליארד שנות אור. שיטה חדשה המבוססת על תכונות ייחודיות של חורים שחורים הוצעה לאחרונה. האם בכך הגענו לראשו של סולם המרחקים הקוסמי?

סופרנובות, היקום וכל השאר

על סופרנובות רבות, יקום אחד, ושלושה זוכים בפרס נובל

מרצה: ד”ר דובי פוזננסקי

אוניברסיטת תל-אביב

רביעי, 13.3.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

מאז שאדווין האבל גילה, בתחילת המאה העשרים, שהיקום מתפשט, רצו מדענים לענות על השאלה “עד מתי?”. האם יתפשט לנצח, או שמא יקרוס חזרה ל”מעיכה הגדולה” לקראת מפץ גדול נוסף, בתהליך מחזורי של היווצרות והכחדת יקומים? התשובה, אולי המוזרה ביותר לה אפשר היה לצפות, ניתנה על ידי מיפוי הגאומטריה של המרחב-זמן בעזרתן האדיבה של סופרנובות. עבודה זו זיכתה לאחרונה 3 אנשים בכבוד השמור למעטים בלבד – פרס נובל בפיזיקה. בהרצאה זו אספר איך מדידת מרחקים לכוכבים מתפוצצים שינתה באופן דרמטי את תפיסת היקום שלנו ומילאה אותו באנרגיה אפלה. כך, כפי שקורה רבות במדע, תשובה לשאלה אחת הפכה את הבנתנו על ראשה, וחשפה שאלות חדשות ומרתקות.

לאן נעלם החומר ביקום?

סיפורם של הבריונים ביקום, מהמפץ הגדול ועד ימינו

מרצה: ד”ר אורלי גנת

האוניברסיטה העברית

רביעי, 23.1.2013, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

בדקות הראשונות שלאחר המפץ הגדול, נוצר ביקום חומר בריוני (החומר הרגיל: שממנו מורכבים האטומים). בתחילה, החומר הבריוני היה מורכב בעיקר כמימן והליום, ופוזר בצורה אחידה להפליא בכל רחבי היקום. עם הזמן, היקום הלך והתפשט, ובד בבד נוצרו המבנים שאנו רואים בו היום: רשת עצומה של גלקסיות, המכילות מיליארדי כוכבים. הכוכבים, מצידם, מעבדים את החומר הבריוני, יוצרים יסודות כבדים ומורכבים יותר, ומשגרים אותם חזרה לחלל בפיצוצים קוסמיים מרהיבים. למרות זאת, רוב הבריונים ביקום נמצאים בתווך הדליל שבין הגלקסיות, ורק חלק זעום מתוכם זכה להכלל אי פעם בכוכב כלשהו.
כיצד אנו יודעים מהי מסת החומר הבריוני שנוצרה מיד לאחר המפץ הגדול? איך עוקבים אחרי הבריונים ביקום המתפשט? ולמה כמחצית מהחומר הבריוני פתאום “חסרה” היום?
הרצאה זו תעקוב אחר סיפורם של הבריונים ביקום, מהמפץ הגדול ועד המאה ה-21.

תעלומת האנרגיה האפלה ביקום

מרצה: פרופ’ עופר להב

החוג לפיזיקה ולאסטרונומיה, יוניברסיטי קולג’ לונדון

רביעי, 7.12.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

פרס נובל בפיזיקה לשנת 2011 הוענק לשלושה אסטרופיזיקאים עבור “גילוי ההתפשטות המואצת של היקום בעזרת תצפיות של סופר נובות מרוחקות”. לאחר סקירה קצרה של המחקר שהוביל לתגלית חשובה זו, ההרצאה תפנה לעסוק בחיפוש הגורם להתפשטות המואצת. האם מדובר ברכיב מסתורי המכונה “אנרגיה אפלה”? או שמא יש לתקן את תורת הכבידה שנוסחה ע”י איינשטיין? ההרצאה תסקור תצפיות חדישות המתמודדות עם סוגיה זו, ובהן תצפיות מטלסקופ החלל האבל ופרויקטים עתידיים כמו “הסקר לאנרגיה אפלה” (Dark Energy Survey) וטלסקופ החלל ע”ש אוקלידס (Euclid).

על המרצה

פרופ’ עופר להב, יליד טבריה, הנו פרופסור לאסטרונומיה ע”ש Perren ביוניברסיטי קולג’ לונדון (UCL). בנוסף, פרופ’ להב משרת כסגן נשיא האגודה האסטרונומית המלכותית (RAS) ויו”ר הועדה המדעית של “הסקר לאנרגיה אפלה” (Dark Energy Survey). פרופ’ להב הנו בוגר באוניברסיטת תל אביב (B.Sc.), אוניברסיטת בן-גוריון (M.Sc.) ואוניברסיטת קיימברידג’ (Ph.D.) בה גם שימש כאיש סגל. לאחרונה זכה במענק מחקר יוקרתי, מטעם מועצת המחקר האירופאית, להעמקת חקר האנרגיה האפלה.

הבעיה הדו-גופית בתורת הכבידה של איינשטיין

מרצה: פרופ’ ברק קול

מכון רקח לפיזיקה, האוניברסיטה העברית

רביעי, 18.5.2011, 19:00, אולם לב

תקציר ההרצאה

כיצד הבין איינשטיין שיש לתאר את תופעת הכבידה ע”י מרחב-זמן עקום? מה הקשר בין זוגות של חורים שחורים (או עצמים קומפקטיים אחרים) הסובבים זה את זה בקצב מטורף, לבין גלים חמקמקים מסוג שונה לגמרי מהמוכר לנו והמכונים גלי כבידה, ולמתקני ענק של קרני לייזר שנבנו בשנים האחרונות במספר אתרים? כיצד אנו מצליחים ליצור תאוריה עבור הבעיה הדו-גופית במרחב-זמן דינמי בעזרת רעיונות מתחום החלקיקים היסודיים? בכל אלה נדון בהרצאה.